כולם רוצים להיות מנהלים
חיפוש בגוגל אחר צמד המילים "תכנית מנהלים" מציג בתוך 0.42 שניות, היצע מדהים של 383,000 תוצאות שכוללות בין היתר: תכנית הכשרת מנהלים, תכנית MBA, תכניות מיוחדות למנהלים ובכירים ועוד.
במחלקת המחקר של אתר האינטרנט אולג'ובס, הנתונים מוכיחים את מה שכולנו יודעים: הישראלים אוהבים לנהל ולא מעוניינים להיות מנוהלים. מהנתונים עולה כי על כל משרת סמנכ"ל מתמודדים לפחות 24 מועמדים, בעוד שקיים מחסור חריף בעובדי ייצור. שכן, צעירים לא רוצים להפעיל מחרטות, עבורם זה לא 'איני' – הם רוצים להרשים את החברים ולהיות מנהלים.
על טייטלים ומנהיגות בפרשת השבוע פרשת נשא, שם נאמר:
"וַיְהִי, הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן–אֶת-קָרְבָּנוֹ: נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב, לְמַטֵּה יְהוּדָה" (במדבר ז, יב).
לאחר שהוקם המשכן, כל נשיא הביא קורבן לחנוכת המשכן.
על אף כי קורבנות הנשיאים היו זהים, הוזכר כל אחד בשמו כדי להעניק באופן אישי את הכבוד הראוי.
"בַּיּוֹם, הַשֵּׁנִי, הִקְרִיב, נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר–נְשִׂיא, יִשָּׂשכָר" (ז, יח)
"בַּיּוֹם, הַשְּׁלִישִׁי, נָשִׂיא, לִבְנֵי זְבוּלֻן–אֱלִיאָב, בֶּן-חֵלֹן" (ז, כ"ד)
וכך מתואר כל נשיא וקורבנו.
אך במקרה של נחשון, לא נזכר התואר 'נשיא' ליד שמו וזאת על אף שההנהגה ניתנה לשבט יהודה – כראש לכל בני ישראל.
הפרשנים מפרשים נושא זה, מנקודות מבט שונות:
- בעלי התוספות מסבירים שלא נאמר בו נשיא – כדי שלא תזוח עליו דעתו לפי שהקריב ראשון ושאר המקריבים מכיוון שנהגו בענווה להקריב אחריו נאמר בהם נשיא.
- בעל הטורים – לא נאמר נשיא בנחשון כי רגיל אותו שבט להקטין את עצמו כדכתיב "יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר–עֶבֶד, לַאדֹנִי" (בראשית מ"ד, ל"ג).
- אור החיים מביא שני הסברים לאי הזכרת תואר נשיא לנחשון:
- נחשון היה ראוי להקריב ראשון, גם אם לא היה נשיא, שהיה איש חשוב מצד עצמו. הוא הראשון שקפץ לים סוף (מכאן קפיצה נחשונית) וגרר את בני ישראל אחריו. ואחרים מעלתם הייתה בשל תפקידם.
- נחשון היה כ"כ עניו שלא היה מחשיב את עצמו כנשיא אלא כאחד מבני שבטו ולכן נזכר שמו ללא התואר.
מכאן אנו לומדים כי כדי להנהיג נדרשים תכונות אישיות של התנהלות ללא אגו, צניעות, ענווה ומתן דוגמא אישית הסוחפת אחריו את האחרים. אדם עם יכולות אלה – הוא מנהיג! וביכולתו להגיע להישגים מרשימים עם הטייטל הפורמלי או בלעדיו.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".
(2016) אחריות חברתית – רבותיי ההיסטוריה חוזרת
צמד המילים "אחריות חברתית" לא פעם זוכה להתייחסות צינית בקרב לקוחות החברות הגדולות.
ולא בכדי.
שכן נראה כי ישנם ארגונים המשתמשים במילים "אחריות חברתית" כעלה תאנה במקרה הטוב או כדרך נוספת למינוף רווחים וקידום אינטרסים ארגוניים ואישיים במקרה הפחות טוב.
עם זאת, אחריות חברתית אמיתית הינה אחריות מוסרית לפיה לכל אדם או ארגון יש מחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בכללותה.
על אף כי נדמה כי מדובר באופנה של השנים האחרונות, אנו רואים התייחסות לאחריות חברתית, המעניקה ערך אמיתי, כבר בפרשת השבוע פרשת נשא, בפסוק: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר–לְהַזִּיר, לַיהוָה" (במדבר ו, ב).
"רבי אומר: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?
לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". (ברכות סג, א).
נשאלת השאלה,
מה הקשר בין העובדה שאדם ראה סוטה בקלקולה לבין הינזרות מצריכת ענבים ותוצריו?
יתרה מכך, אם היין מביא לידי תקלות מוסריות מדוע יש להמתין עד שיראה סוטה בקילקולה?
נסביר,
נקודת המוצא ביהדות היא כי היין אינו שלילי ואסור –
להיפך —
מצוות רבות נקשרו עם יין כגון: קידוש בשבת וחג, חופה וקידושין, ארבע כוסות בפסח ועוד.
כך שלמעשה היין הוא חלק בלתי נפרד ואף רצוי בחיי העם היהודי.
עם זאת,
המצב של סוטה בקלקולה כלומר, מצב בו הוכח ע"י הכהן כי אישה נואפת, מצביע על חברה המאפשרת התנהגות מעין זו ומהווה אינדיקציה לרמת המוסר הירוד של החברה.
מצב מוסרי זה מחייב מהצופה בסיטואציה לעשות צעד קיצוני –
הכולל לקיחת אחריות אישית בין היתר ע"י התרחקות מצריכת ענבים ומוצריו.
יש שיטענו כי לכאורה הסוטה בקלקולה אינו נוגעת לצופה כלל ברמה האישית.
אך זוהי טענה שגויה וצרה.
שכן, בפועל הסביבה המוסרית והחברתית בה אנו חיים היא לגמרי נוגעת אלינו ברמה האישית.
אחד האתגרים בנושא אחריות זה שקל להתעלם ממנה.
בדיוק כמו בסיפור על ארבעת האנשים, כולם, מישהו, כל אחד, ואף אחד .
שבסופו של דבר…
מישהו הואשם על ידי כולם, שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד היה יכול לעשות.
גם כאן, ההתנהגות הנאותה היא כי מי שעד למציאות של קלקול מוסרי כלשהו —
יטול אחריות אישית ולא יתעלם ממנה –
מתוך תחושה ורצון לתרום ולהיטיב עם החברה האנושית להגיע לרמה מוסרית, חברתית והתנהגותית גבוהה יותר.
זה נכון לגבי הנזיר התנכ"י וזה נכון גם לימינו. אנו לוקחים אחריות אישית וארגונית גם להיבטים שלכאורה אינם באחריותנו כגון איכות סביבה וזיהום אויר, שוויון חברתי, דאגה לחלש ועוד, מתוך נקודת ההנחה המוסרית כי האחריות של כל אחד מאתנו לחוד ושל כולנו יחד אינה מוגבלת רק לדלת אמותינו.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".