מודל ש.ה.ק.פ לקבלת החלטות משמעותיות

החלטות הן המנוע הארגוני. כל פעילות ארגונית מבוססת על יישום של החלטות. אתגר ניהולי משמעותי הוא לקבל החלטות לא פשוטות, כמו פיטורי עובדים, מיזוגים ורכישות או לחילופין סגירת פעילות – באופן מושכל ומבוקר במטרה להוביל את הארגון למציאות הרצויה. שכן החלטות מאתגרות לא תמיד יהיו פופולריות אך לעיתים הן הדרך להבטיח עתיד יציב.

מודל ש.ה.ק.פ  – שמיעה, הפנמה, קבלת החלטה, פעולה – מציע ארבעה שלבים בתהליך קבלת החלטות משמעותיות. נפרט:

• שמיעה: הקשבה לבעלי העניין – פנימיים וחיצוניים – להבין החששות, ההזדמנויות, החלופות, האתגרים והצעות לפתרונות אפשריים.
• הפנמה: שקלול ההשלכות והסיכונים, בחינת חלופות והבנת מגוון זוויות ההשפעה בטווח הקצר והארוך. יש לכבד את הזמן הנדרש (במסגרת האילוצים) על מנת לקבל החלטה מושכלת.
• קבלת החלטה: בחירת הדרך המיטבית לפעולה מתוך עיבוד כלל המידע והאפשרויות.
• פעולה: יישום ההחלטה באופן מושכל ורגיש.

באחריותם של בעלי עמדות השפעה, לקבל החלטות מורכבות – בין אם ביישום פעולה או באי יישומה לאחר בחינה רחבה (במידת האפשר) של ההשלכות והמשמעויות ולוודא כי מדובר בהזדמנות שאת פירותיה נקטוף עוד שנים רבות ולא בבכייה לדורות שעל תוצאותיה נשלם זמן רב.

על כך בפרשת השבוע, פרשת יתרו שם נאמר:

"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר" (שמות יח, כד)

נשאלת השאלה מה טעם הכפילות לכאורה – "וַיִּשְׁמַע" וגם "וַיַּעַשׂ"? הרי ראינו כאשר יהודה מציע לאחיו "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" שם נאמר: "וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו" (בראשית לז, כו-כז), מבלי לציין שעברו מיד לביצוע. עפ"י התרגום: "וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ" – קיבלו והסכימו. אם כן, מה טעם הכפילות לכאורה כאן?

המקרא מבחין בין לשמוע בקול לבין לשמוע לקול. כשהמטרה אינה רק לשמוע את הדברים, אלא גם ליישמם. "לקול" משמעה שמיעה ללא ביצוע. כפי שבא לידי ביטוי בדיאלוג בין ה' למשה בסנה, שם ה' אומר: "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם" (שמות ג, יח), משה שואל: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" (שמות ד, א). הכוונה – שאמנם ישמעו את דבריי אך לא יבצעו. כי אחרת שאלת משה מיותרת לכאורה לאחר שה' אומר לו "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ".

לפי זה, משה שמע לעצת יתרו, אך יישם רק בשנה השנייה לצאתם ממצרים כפי שראינו בתיאור תהליך מינוי השופטים: "וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים א, ט). לכן "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל" – אך ללא ביצוע, ורק לאחר זמן "וַיַּעַשׂ".

כאמור, התהליך המתואר כאן ממחיש את עקרונות 'מודל ש.ה.ק.פ לקבלת החלטות משמעותיות':

• שמיעה – משה מקשיב לעצת יתרו.
• הפנמה – שוקל את ההצעה ומבין כי היא הכרחית בתנאים ובאילוצים שנוצרו.
• קבלת החלטה – מחליט לבצע השינוי במערכת המשפט.
• פעולה – מיישם את חלוקת הסמכויות וממנה הררכיית שופטים.

חיזוק לכך שמשה לא מינה שופטים מיד בקבלו עצת יתרו ניתן לראות במינויים של אהרון וחור עת עלה להר סיני לקבל התורה: "וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם" (שמות כד, יד) אילו משה יישם עצת חותנו לא היה צורך למנות את אהרון וחור לשופטים בהעדרו.

המהפכה המשפטית שהציע יתרו לא בוצעה מייד – הן מכיוון שמשה היה צריך זמן להפנים הרעיון, הן מכיוון שמשה פעל במצוות האל ולא היה רגיל לקבל עצות מאנשים מחוץ לעם ישראל כגון כהן מדיין בנושאים מהותיים כמו שינוי מבנה מערכת המשפט, הן בשל שינוי התנאים – נראה שעם הזמן הסכסוכים בעם התרבו, ואז הבין משה כי בשלה העת ליישום עצת חתנו. כאמור לעיתים לתהליכים משמעותיים נדרש זמן לבשלות ולהפנמה.

החלטה טובה, אם כן לא תמיד טמונה במהירות קבלתה אלא בעיקר באיכותה. אמנם לא תמיד יש את הפריווילגיה לקחת הזמן, עם זאת לעיתים ישנן החלטות שנכון "לישון עליהם" ולאפשר את שלב ההפנמה וההבשלה. נקודה זו מקבלת משנה חשיבות בתקופה בה הבינה המלאכותית (AI) תופסת תאוצה כמעט בכל ממד אנושי ואף יכולה לסייע לנו לקבל החלטות על בסיס מאגר נתונים כמעט אינסופי. אעפי"כ נראה כי בהחלטות מהותיות האחריות עדיין נותרת בידיים שלנו – חשיבה עצמאית היא זכות שלא ניתן להאציל למכונות. על אף שהמקור לעקרונות 'מודל ש.ה.ק.פ לקבלת החלטות משמעותיות' הינו מתקופת התנ"ך, נראה שגם בעידן של פריחה טכנולוגית הם עדיין רלוונטיים ומשמשים כלי חשוב במנהיגות.

***  הבלוג האהוב גם בספר ***