מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
'מתי אתה קם ואיך נראה הבוקר שלך?' זו אחת השאלות הנשאלת תדיר בראיונות עם מנהלים. התשובה בדרך כלל דומה אצל המשיבים: "שיגרת הבוקר היא השכמה בחמש, ריצה של שעה-שעה וחצי, בבית לפני שבע לראות את הילדים ובת הזוג, קפה, מקלחת ולעבודה".
אנדרס ריכטר, מנכ"ל חברת פריוריטי ציין בראיון כי אחד הדברים החשובים הוא לאתר עובדים יצירתיים המביאים אנרגיות חיוביות וחשיבה אופטימית אל העשייה היומיומית של החברה. לכן, בראיון העבודה הוא שואל שאלות הנוגעות לשגרת הבוקר של העובד, מה שמסייע לו לנסות להבין עם איזה מטען הוא מגיע לעבודה בכל בוקר.
נראה כי אחד הדברים שתקופת הקורונה חידדה אצל רבים היא ההסתכלות על האנרגיה האנושית והחיוניות כמשאב. האנרגיה שמגלמת בתוכה גישה חיובית, אפקטיביות, מוטיבציה, חדוות עשייה, שמחה ואנרגיה וכפועל יוצא, גם מורידה תחושת בדידות ושחיקה.
קיימת לעיתים תחושה שלכאורה פעילויות ספורט ופנאי הן מותרות, שניתן אולי לוותר עליהן, ובמקומן רצוי לקדם עוד משימה או שתיים. אך ההפך הוא הנכון, שכן פעילויות הפנאי הן אלה שנותנות לנו את אנרגיית החיוניות להמשך העשייה. מכאן שעל האנרגיה האנושית, להיות מנוהלת כחלק אינטגרלי מהשגרה היומיומית – כחלק מהלו"ז היומי. הקצאת זמן ייעודי, קבוע ועקבי ביומן לפעילויות ספורט ופנאי תסייע להקפיד קיום על פעילויות הנתפסות לעיתים כ-'רשות', מותרות או בזבוז זמן אך, בפועל מדובר באחד האמצעים החיוניים להצלחה בעמידה בפעולות ה-'חובה'.
על כך בפרשת השבוע, פרשת אחרי-מות, שם נאמר:
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה" (ויקרא יח, ה)
נשאלת השאלה,
למה הכוונה במילים – "וָחַי בָּהֶם"?
נשיב,
רש"י – 'לעולם הבא, שאם תאמר בעולם הזה והלא סופו הוא מת', כלומר עפ"י רש"י הכוונה ב-"וָחַי בהם" הוא לשכר שאדם ייהנה ממנו בעולם הבא. פרשנות זו מעוררת תמיהה שהרי כבר נאמר כך לגבי כל המצוות: "ודע: ייתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא" (אבות פרק ב, משנה טז). אלא רשב"ם מנסה להשיב לנקודה זו ומפרש "וָחַי בָּהֶם" – 'אבל אם לא יעשה, ונכרתו הנפשות העֹשֹות מקרב עמם'. כלומר – אם תקיים המצוות – וחי בהם, אבל אם לא תקיים – תיכרת מקרב העם.
רש"י ורשב"ם בדומה לרוב הפרשנים מסכימים כי הכוונה במילים – "וָחַי בָּהֶם" הוא שכר על שמירת החוקים והמשפטים.
הסבר נוסף מתבסס על הבנת המונחים המוזכרים בפסוק: חוקים – הן המצוות שלא היינו חושבים עליהן מעצמנו, אנו מקיימים אותם משום שנצטווינו, על אף שאין אנו מבינים את טעמן, כגון: איסורי מאכלות, כלאי בגדים ועוד. משפטים – הן מצוות שאנו מבינים את טעמן וגם אלמלא הציווי בתורה היינו מחוקקים משפטים כאלה, כגון: איסור גניבה, רצח, דיני עבדים, נזקים ועוד. הרי עקרונות אלה קיימים בכל מסגרת חברתית וחיוניים לקיום חברה מתוקנת.
מכאן – "וָחַי בָּהֶם" הכוונה – שהאדם יקיים גם את החוקים וגם את המשפטים כחלק מהשגרה היומית שלו – כחלק אינטגרלי מאורח חייו. לכן נאמר "וָחַי בָּהֶם" ולא 'וחי בגללם' או 'וחי בזכותם' כי הם חלק בלתי נפרד מהפעולות המרכיבות את שגרת חייו. ומאחר ושמירת החוקים היא מתוקף ציווי ולא היגיון, קיומם מוכיח שגם קיום המשפטים הם משום ציווי ולכן גם על קיומם יזכה בשכר. שכן שמירת החוקים (=הלא ברורים) נותנת תוקף לשמירת המשפטים (=הברורים), מכך גם ניתן להקיש כי אדם מקיים את המשפטים כמו החוקים, לא בגלל הבנתו, אלא משום אורח חייו.
ארגונים רבים הפנימו את חשיבות ניהול האנרגיה האנושית כחלק מאורח חיים נכון ובריא, ואף מאפשרים לעובדים מגוון אפשרויות על מנת לתמוך באימוץ אורח חיים מאוזן כשיגרה. שיגרה מעין זו, כפועל יוצא תסייע לעובדים להיות ממוקדים יותר, יעילים יותר ואפקטיביים יותר. שכן לפעילויות הנתפסות לכאורה כ-'רשות' – שחשיבותם לא תמיד מספיק מובנת (החוקים), יש משמעות והשפעה קריטית גם על הפעילויות הברורות הנתפסות כ-'חובה' (המשפטים). לכן עליהן להיות מנוהלות ומתועדפות בהתאם, ע"י קיומם כחלק מגישה של "וחי בהם" – כחלק אינטגרלי משגרת החיים השוטפת. קחו פסק זמן – תתנדבו. תנשמו. תתמלאו באנרגיה. זה לא מותרות ובוודאי שאין מדובר בבזבוז זמן – זה לגמרי הכרח – גם חוקים וגם משפטים.
חג שמח 🙂