לא כפילות – מהות

אדם פונה לחברו: תגיד לי – תגיד לי ותאמר לי זה אותו דבר או היינו הך?
משיב החבר: תרצה שאענה לך כעת או עכשיו?
עונה הראשון: לא משנה לי אם תענה או כעת או עכשיו…

עושרה של השפה העברית מייצגת מגוון מילים נרדפות אשר למרות הדמיון הרב ביניהן, לעיתים נבחנות במשמעות, בדקויות ובקונוטציה. נקודה זו מקבלת משנה חשיבות בשל הטכנולוגיה הצוברת תאוצה בימים אלה, הבינה המלאכותית (ChatGPT), שמתמקדת בניסיון לדמות יכולות חשיבה אנושית באמצעים טכנולוגיים.

נראה כי מדובר במהפכה של ממש שניצניה רק החלו להפציע. עם זאת, כמו בבדיחה לעיל, על אף הבשורה המבורכת שקידמה זו מביאה, ישנה רמת דקות אנושית שגם החברות המובילות בתחום עדיין מתקשות לתת לה מענה ראוי. (נסו להשתמש במכונה כמו גוגל לתרגום הבדיחה לעיל..).

שפה היא אמצעי להעברת מסרים שמשמעותם ידועה לצדדים המתקשרים – לרוב משמעות סמנטית רחבה מעבר למילים עצמן. שפה בעיקר מייצגת תרבות ומהות, לכן על אף כוחן של המילים, למסרים המסתתרים בתוכן יש כוח רב יותר. הבנת מסרים אנושיים היא עדיין משהו שבני אדם טובים בו ומכונות – פשוט לא, או כפי שניסח הסופר אתגר קרת: חסרה לבינה המלאכותית – "הדפיקות האנושית"…

על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:
"בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח, לַה' וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ" (ויקרא כג, ה-ו).

נשאלת השאלה,
מהו חג המצות ומהו חג הפסח? האם מדובר במילים נרדפות?

המפרשים מתייחסים לכפילות לכאורה:

• רש"י – הקורבן שמקריבים בי"ד בערב נקרא פסח, זהו שאומרים בליל הסדר "פסח, מצה ומרור". יום חג למחרת – ט"ו ניסן נקרא חג המצות.
• אור החיים – פסח שחגגו במצרים – נקרא פסח. פסח לדורות הבאים – נקרא חג המצות.
• חזקוני – ערב פסח – נקרא פסח. שאר ימי החג – חג המצות.

וניתן גם להסביר עפ"י המהות הנחגגת: בי"ד בערב – חוגגים את סיום השעבוד, הצלת הבכורות לצד הסרת הפחד מהמצרים. ביום ט"ו – חוגגים את האמונה בה', שביום זה יצאו ממצרים בצקם טרם הספיק להחמיץ וללא צידה לדרך. חג פסח אם כן מייצג את הנס והגאולה שה' עשה עם ישראל וחג המצות מייצג את האמונה והביטחון של בני ישראל כלפי ה' שידאג להם במדבר.

מכאן שניתן אף להוסיף כי השימוש בכל אחד משמות החג משרת דגש למסר שהדובר רוצה להעניק למילותיו. שכן ה' משתמש ב-'חג המצות' כדי להעלות על נס את אמונת בני ישראל ובני ישראל ב-'חג פסח' כדי לציין את נסי ה' עימו. באופן דומה ראינו גם במלחמת ישראל במדין, ה' אומר: "נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" (במדבר לא, ב) ומשה קורא "לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן" (במדבר לא, ג).

כך שלמעשה כל הפירושים תמימי דעים כי השימוש במילים חג הפסח וחג המצות אינן מייצגות כפילות, אלא כוונה ומהות.

באופן מעניין בעידן בו הטכנולוגיה תופסת תאוצה, בנק ידוע משווק לכאורה מסר הפוך: "הבנק זרק אותך לבוט? אצלנו אין בוטים – רק בני אדם". נראה כי על אף ההתפתחויות הטכנולוגיות, בני האדם לא השתנו רגשית באופן מהותי, בדומה לאדם הקדמון, קיימים בנו מנעד הרגשות – אוהבים, שמחים, נעלבים, מקנאים וכו'. נראה שלאנושיות על רבדיה – עדיין אין תחליף.

בסקר נשאלו 1,800 משתתפים מה לדעתם הטעות העיקרית של מנהלים? המסקנה התמקדה בעיקר בנושאים הקשורים בתקשורת בינאישית. כמנהלים (וכבני אדם), חשוב כי נפנים את עוצמת כוחן של מילים. השפה, כאמור אינה כלי טכני–מכני להעברת מסרים, אלא כלי רב עוצמה בעל יכולת לבנות, להניע ולהעצים אם נשכיל להשתמש בה בתבונה וברגישות. אנושיות – כלי שבעת הזו כך נראה, אפילו מייקרוסופט וגוגל טרם הצליחו למצוא לו תחליף. כאמור, חג הפסח וחג המצות, לא כפילות – מהות.

 

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***