וספרתם לכם…
ניהול זמן הוא אחד האתגרים המרכזיים בחיים של כולנו. פעמים רבות קיימת תחושה שלא משנה מה עושים, אין מספיק זמן לבצע את כל המשימות.
את הזמן אי אפשר לנהל. הוא נתון. הוא מתקתק את עצמו בלי קשר לכמות המשימות. מה שניתן לנהל הוא את עצמנו ואת האופן שאנו בוחרים לנהל את משאב הזמן שברשותנו.
כך למשל כשעומדים בפני משימה חשובה ומשמעותית כמו מענה למכרז, הזמן הוא אתגר קריטי. איחור של אפילו דקה במועד הגשתו מורידה את המאמצים והסיכויים לטמיון. מכאן שאת משאב הזמן נדרש לתכנן ולנהל, אל תזרמו ואל תתייחסו אליו כהמלצה, מומלץ להגדיר אמצעים ומנגנונים שיטתיים לתעדוף, לצד מעקב ובקרה אחר סטטוס הפעולות, הסיכונים והמשאבים, אשר יסייעו להוביל ברוגע לעמידה ביעד החשוב והמאתגר כאחד.
על כך בפרשת השבוע פרשת אמור שם נאמר:
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, טו)
נשאלת השאלה,
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם" מה מטרת מצוות הספירה? ומדוע נאמר "לָכֶם"?
נראה כי יש 2 מטרות למצוות הספירה:
- לא לפספס את מועד חג מתן תורה – העם עסק בעיקר בחקלאות, ובתקופה שבין פסח לשבועות נמצא בשדות שקוע בעבודתו (=פסח זמן קציר שעורים ושבועות זמן קציר חיטים), לכן כדי לדעת מתי יחול חג השבועות ספרו את הימים.
אך התורה לא ניתנה לחקלאים אלא לכל העם ללא קשר לעיסוקם ומשלח ידם. מכאן שיש לספירה סיבה נוספת:
- חיבוב התורה – ה' אומר למשה מול הסנה הבוער: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג, יב). "תַּעַבְדוּן" – תעבדו לסוף נ' ימים, ומכיוון שהייתה ציפייה, ספרו הימים כדי להגדיל חיבוב התורה בעיניהם. שכן ציפייה היא חלק מתחושת התקווה להתגשמות התרחשות רצויה.
מכאן שתוספת המילה "לָכֶם" מטרתה להדגיש כי בגלל שכל אחד נמצא מבודד בשדהו – כל אחד אחראי לספור לעצמו. כמו למשל במצוות ארבעת המינים נאמר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" (ויקרא כג, מ) שתהיה לקיחה לכל אחד ואחד.
בניגוד לחגים אחרים אשר מועדם מצוין במפורש בתורה כמו פסח ("בחמישה עשר לחודש ניסן") או כיפור ("בעשור לחודש השביעי") וכו', תאריך מועדו של חג השבועות לא מצוין בתורה אלא נחגג כאמור ביום ה-50 שנספר מ-"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת".
מכאן שכחלק מההכנה והציפיה לחג מתן תורה, אנו משקיעים ב-"תַּעַבְדוּ + ן", וכן בשל היותה של התורה חביבה והציפיה ליום חגה, נראה כי מנגנון הספירה גם נותן מענה לניהול הסיכון שהמועד החשוב יתפספס, הן לחקלאים והן לכל העם.
אומרים: שמי שיש לו זמן – יש לו זמן להכל, ומי שאין לו זמן – אין לו זמן לכלום. כדי לשפר את היכולת לעמוד ביעדים בכלל וביעדים מאתגרים בפרט, במסגרת זמן נתונה ובמקביל גם לשמור על אווירת עבודה רגועה, מומלץ כאמור בין היתר להטמיע אמצעים ומנגנונים, לעיתים הם פשוטים ובסיסיים כמו ספירה, שיסייעו לנהל את כלל משאבי המשימה לרבות משאב הזמן באופן מושכל ומיטבי יותר ובכך להגיע בהצלחה ואף ברוגע ליעד הרצוי.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
