מעבר לחוק

מרגרט וסטאגר, הממונה על התחרות בנציבות האירופית (הגוף הרגולטורי של האיחוד האירופי), מובילה מאבק נגד דומיננטיות מופרזת של חברות טכנולוגיה. עפ"י הגישה האירופית חופש פעולה של תאגידים אינו צריך לבוא על חשבון הצרכנים והתחרות. ביוני קנסה את גוגל ב-2.4 מיליארד יורו בגין שימוש לרעה במנוע החיפוש לקידום שירות השוואת המחירים שלה. וחקירה נוספת נגד גוגל על שימוש במערכת אנדרואיד לקידום אפליקציות ושירותים על חשבון המתחרות, נמצאת כעת בעיצומה. (מתוך קוטלת הענקיות: התקווה במאבק נגד השליטה של פייסבוק וגוגל).

לכאורה נראה כי לחברה פרטית יש הזכות לנצל את כוחה בשוק כדי לקדם את מטרותיה. עם זאת, מדובר במהלך אשר גם אם אינו מהווה עבירה על חוקי מדינה יכול להוות סתירה לעקרונות חברתיים ונורמות מוסריות מקובלות. זוהי נקודת המפגש בין החוק הפורמלי לכללים ונורמות שהם מעבר לחוק. שכן לא ניתן לחוקק את כל העקרונות המוסריים ולכן חשוב לשמור על האיזון בין הכללים שיש להבטיחם לבין נורמות, כללי התנהגות וערכים חברתיים המהווים את הבסיס של כל חברה תרבותית וארגון עסקי.

על כך בפרשת השבוע, פרשת וירא, שם נאמר:

"כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט–לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו" (יח', יט).

ה' מבקש לגלות לאברהם את אשר הוא עתיד לעשות לערים סדום ועמורה, ונותן לכך שני טעמים:

1. "וְאַבְרָהָם–הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם" (יח)
2. "לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו"

נשאלת השאלה,

האם מדובר בשתי סיבות שונות שאין קשר ביניהן או שמא בסיבות משלימות ?

נסביר,

ראשית נציין כי מאחר ואברהם נתברך, על ידי הוספת האות הא לשמו – מאברם הפך לאברהם – "אב המון גויים",  ה' רואה צורך ליידעו לגבי הצפוי לבניו אשר נענשים עתה בחומרה בשל מעשיהם. נראה כי ההחלטה להביא לידיעתו של אברהם על הצפוי בסדום ועמורה הוא בשל הניגוד המוחלט בין דרכו של אברהם לדרכם של אנשי סדום. שכן בעוד אברהם היה ידוע כמכניס אורחים, עושה חסד וגם הציל את בן אחיו מידי כדלעומר, אנשי סדום אינם מכניסים אורחים "וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד."  (יג, יג) –  רעים לאדם וחוטאים לה'. בעוד דרכם של אנשי סדום הורסת את החברה והעולם, דרכו של אברהם מושתתת על עקרונות מוסר וצדקה המביאים קיום לעולם ע"י דאגה לחברה, לחלש ולנזקק.

 אחד מתפקידיו של אברהם אם כן, הוא לחנך את  בניו לשמור דרכי ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, כלומר:

1. צְדָקָה  – לעשות מה שאינו מחויב בדין אלא כחסד
2. ּמִשְׁפָּט – לעשות המתחייב מן הדין

ההבטחה שניתנה לאברהם "היו יהיה לגוי גדול" תתקיים רק אם ישמרו בניו את דרך ה', או במילים אחרות, מעשי בניו הם התנאי לקיום הבטחת ה' לאברהם. התנהגותם של אנשי סדום יכול גם לשמש כאמצעי לאברהם, בעת חינוך בניו לגבי ההשלכות אי קיום 'צדקה ומשפט'. 

כך שלמעשה מדובר בשתי סיבות משלימות שכן ההבטחה שניתנה לאברהם להיות 'לגוי גדול' תתממש רק אם יקפידו בניו 'לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט'.

עוד נציין כי אמנם מכוח ההגדרה, החוק והדין קודמים לצדקה, אך 'צדקה' קודמת ל-'משפט' בפסוק, כדי לרמוז על דרכו של אברהם. אגב כך גם בתפילת שמונה עשרה בברכה 'השיבה שופטינו כבראשונה' הסיום הוא 'מלך אוהב צדקה ומשפט'  צדקה לפני משפט – דרך החסד ('לעשות מעבר למתחייב מהחוק') כדרך חיים  מהווה את הבסיס  החשוב לקיומה של חברה.

זה נכון ברמה של חברה תרבותית וכמובן ברמה של חברה עסקית, שכן גם היא מחויבת לעמידה  בדרישות כל דין הישימות – דרישות הכוללות חוקים ורגולציות ברמה עירונית, ארצית ומקומית (בארץ בה פועל הארגון), לצד שמירה על דרישות אשר לא תמיד מעוגנות בחוק פורמלי אך חשובות לא פחות מהן כגון כללי אתיקה, יושרה, מוסר והגינות.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".

לינק למאמר 2016, פרשת וירא:  מה בין אברהם אבינו לשמעון פרס?