מה משותף לאברהם אבינו ולאברהם מאסלו? האשל
סקר שהתפרסם בגלובס (2016) הצביע על כך שכ-59% מעובדי ההיי-טק בישראל אינם מרוצים ממקום העבודה שלהם ו-81% מהעובדים שוקלים להחליף את מקום עבודה.
נתון זה מעניין ואף מפתיע בהיות חברות הייטק מושא לשאיפה (או לקנאה) לאלה שאינם חלק מהפינוקים שחברות אלה מעניקות. חברות ההייטק הרחיבו את מושג האש"ל לקונספט שמהווה לעיתים אף יתרון תחרותי הכולל מטבחון מפנק ומאובזר, כרטיס תן ביס, Happy Hour עשיר ועוד.
השקעה זו, כך נראה מתבססת על ההנחה שסביבת העבודה צריכה לעמוד ברף התחרות מול חברות אחרות מחד, וגם לתרום להגברת רמת שביעות רצון והמוטיבציה של העובדים מנגד.
תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו מניחה כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם אשר מניעים אותם. צרכים אלה היררכיים ומתבססים על שני סוגי מניעים: חסך וגדילה. מניעי החסך פועלים למילוי צרכים הקשורים לקיום הפיזיולוגי והפסיכולוגי של האדם כמו מזון, ביטחון-יציבות ואהבה. עם מילוי צרכי אלה, האדם פנוי להתמקד במניעי גדילה אשר מספקים את ‘טעם החיים’ וכוללים צרכים קוגניטיביים וצורך במימוש עצמי.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וירא שם נאמר:
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם." (בראשית כ"ה, ל"ג).
הגמרא במסכת סוטה דף י', ע"א מציגה מחלוקת בין רבי יהודה ורבי נחמיה לגבי מהו אשל: "חד אמר זה פונדק וחד אמר זה פרדס". האומר פרדס מסתמך על לשון הפסוק: "וַיִּטַּע" שעסק בנטיעות של עצים כפי שנהגו בעבר להתעסק גם בחקלאות ובגידולי שדה. והאומר פונדק מתייחס לזה שיש לשון "וַיִּטַּע" גם על אוהל, אך בעיקר מתייחס לצירופה למילה "אֶשֶׁל" – שכן אברהם האמין בהכנסת אורחים כערך – אספקת אכילה, שתייה, לינה (אש"ל) לעוברי דרכים. כך למשל בתחילת הפרשה כשאברהם חלש, ביום השלישי למילתו, ישב בפתח האוהל וחיכה לאורחים, כשבאו המלאכים – הזמינם וכיבדם כיד המלך.
בין אם אשל הוא עץ או בין אם הוא פונדק, מדובר בשני דברים מקובלים הן בהיבט החקלאות והן בהיבט הכנסת האורחים שכידוע אפיינה את אברהם אבינו.
אם כן, נשאלת השאלה,
מה בא פסוק זה ללמדנו?
נסביר,
אברהם הכיר את בוראו מגיל 3, כאשר הבין כי קיים שליט ואדון לעולם שמנהל למשל את האור והחושך, השמש והירח, העונות וכו' ואת התובנה הזו, אברהם רצה להנחיל לבאי עולם. אברהם היה צריך לעזוב את ארצו ומולדתו כדי להשלים את ההכרה והאמונה החדשה, על כן הניח כי עוברי דרכים, כאנשים הנמצאים בתנועה ממקום למקום, הינם בעלי נטייה גבוהה יותר לאמץ רעיונות חדשים מאשר אנשים הנמצאים בבתיהם ובהרגליהם – יתירה מזו אם יצליח לשכנעם – בכוח נדודיהם הם גם אלה שיפיצו את בשורתו.אך בפסוק, קיים רובד נוסף בהתנהגותו של אברהם – שכדי להשפיע אידיאולוגית על אנשים (=צרכי גדילה) יש למלא קודם את צרכי חסך. כלומר קודם "האשל"- ואחר כך "ויקרא בשם ה'".
גם אברהם אבינו וגם אברהם מאסלו מתייחסים לצרכים כהיררכיה, מתוך הנחה כאמור שמילוי צרכי הגדילה תלוי במילוי צרכי החסך. עם זאת ביקורת על התיאוריה של מאסלו עלתה ממחקר שכלל כ-60 אלף משתתפים מ-123 מדינות, אשר הצביע כי אמנם קיימים צרכים אנושיים אוניברסליים, אך אין ביניהם קשר היררכי והם פועלים לעיתים במקביל.
על כן על חברות הייטק לראות את העובד וצרכיו כמכלול ולהבין כי התמקדות בסיפוק צרכי האש"ל בלבד, מפנק ומגוון ככל שיהיה, בכוחו להשפיע רק מעט (אם בכלל) על רמת המוטיבציה ושביעות הרצון של העובדים. לא רק האש"ל חשוב בעיניהם אלא גם פרמטרים נוספים כגון: אתגר, עניין, מימוש עצמי, הצוות, החבר'ה, האווירה והוויב הכללי שלא תמיד מקבלים השקעה בהתאם לחשיבותם או בדומה לאש"ל. כאמור, מדובר בצרכים מקבילים ולאו דווקא היררכיים – על אף שהאש"ל אינו עומד בפני עצמו, מצד אחד – לא ניתן לוותר עליו, ומצד שני – בכוחו, כחלק ממכלול להוות פלטפורמה לקידום מטרות נוספות כגון אידיאולוגיות ועסקיות.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"