ערכו של ניסיון
סיפור עממי מספר על ספינת מסע ותיקה שמנועה שבק חיים. הזמינו מכונאי ותיק שפרש מספר שנים קודם לכן, שינסה לסייע למכונאים שחרף מאמציהם לא הצליחו להניע מחדש את הספינה. החלפת מנוע הספינה תעלה כסף רב והם היו מוכנים לנסות הכל לפני צעד זה. הגיע המכונאי הוותיק, נתן מכה קטנה על אחד הצינורות בעזרת פטיש והמנוע התעורר לחיים בשאגה רמה. לאחר כשבוע הגיע החשבון על-סך עשרת אלפים דולר ופירוט: הקשה בפטיש 2 דולר, לדעת איפה להקיש 9,998 דולר.
במהלך שנות עבודתו צובר עובד ניסיון וידע רב. הוותק בארגון ובתפקיד, תחומי העיסוק המגוונים ורמת המקצועיות המתפתחת, הופכים את העובד למאגר ידע יקר מפז. ידע שמתחלק לשני סוגים: (1) ידע גלוי המתועד בספרות הארגון (למשל במסמכי מדיניות, נהלים, טפסים והוראות עבודה) ו-(2) ידע סמוי המבוסס על הניסיון אותו צבר העובד, מצוי בראשו ולרוב אינו מתועד. הידע הסמוי משמעותי לתפקוד תקין ונכון של התהליכים עליו אמון העובד ולהצלחתו בעבודה. בעת עזיבה או ניוד שלעובד לרוב עוזב עמו גם הידע הסמוי שצבר *.*
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויחי שם נאמר:
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מ"ח, ט"ז).
יעקב מברך את נכדיו – בניו של יוסף, בשתי ברכות:
- יקראו בשמי (יעקב) ובשם אבותי אברהם ויצחק.
- יהיו רבים כדגים.
נראה כי בני שבט אפרים אכן זכו לריבוי אוכלוסין ולמימוש ברכת 'וְיִדְגּוּ לָרֹב' כפי שדיברו ליהושע: "יְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם-רָב, עַד אֲשֶׁר-עַד-כֹּה בֵּרְכַנִי ה"(יהושע י"ז, י"ד), אך לא ראינו כיצד בא לידי ביטוי ברכת יעקב "וְיִקָּרֵא בָהֶם" שהרי לא מצאנו בקרב בני יוסף לדורותם, צאצאים בשם אברהם, יצחק או יעקב.
נשאל אם כן, מה פשר ברכת יעקב,"וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק"?
שני הסברים:
- שם האבות מייצג ומחייב – יעקב מברכם שלא רק יהיו רבים פיזית כדגים אלה שגם יהיו במעלה ובפרסום שמם כשם אבותם, שבשל התנהלותם והתנהגותם זכו להערכה רבתי מסביבתם. כך למשל מלכיצדק מברך את אברהם בשובו מהמלחמה "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן" (י"ד, י"ט) וכן אבימלך כשכרת ברית עם אברהם ציין: "אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה" (כ"א, כ"ב).
- שם האבות כזכר לאירועים מכוננים – שמות בני יוסף – אפרים ומנשה, מזכירים את האירועים שקרו ליעקב ולאבותיו: כך שבעוד השם אפרים – ריבוי של אפר (אפר כפול), מזכיר גם את אברהם שהושלך לכבשן האש ועלול היה להיות אפר וגם את יצחק שהועלה על המזבח ועלול היה גם להיות אפר, השם מנשה – מזכיר את יעקב, שהמלאך שנאבק עמו, פגע בו בירכו – בגיד הנשה. ואלו אירועים משמעותיים בחיי האבות המייצגים אמונה בלתי מסויגת.
שני הפירושים משלימים זה את זה, שכן יעקב אומר כדי לזכות ל- "וְיִדְגּוּ לָרֹב"- דגים אשר מסמלים ריבוי, שפע והצלחה חייבים לזכור את היסטוריה והעבר הן ע"י מתן שמות האבות והליכה לאורם והן ע"י זיכרון אירועים היסטוריים מכוננים בבחינת 'דע מאין באת ולאן אתה הולך' (פרקי אבות).
כך שלמעשה יעקב מברך את לנכדיו, אפרים ומנשה, בהצלחה רבתי כדגים ומסביר להם כי ההצלחה טמונה הן בשמירה על הידע הגלוי = האירועים המכוננים אך גם בטיפוח הידע הסמוי = מרכיבי האישיות וההתנהגות של האבות שהובילו אותם למעמדם כדוגמא אישית. שכן, 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל' (יגאל אלון).
אם כן, באופן דומה, בכדי שארגון יזכה ב-"וְיִדְגּוּ לָרֹב", עליו להתמקד, בין היתר הן בשימור, ניהול ותחזוקה של הידע הגלוי, הן בלהגביר את המודעות לנוכחות ולחשיבות הידע הסמוי והן להפוך עד כמה שניתן את הידע הסמוי לגלוי ואת זמינותו באופן ידידותי וגמיש, באופן שיאפשר את המשכיות השימוש בו בארגון גם לאחר שבעל הידע עזב. שכן ידע זה הינו המשאב של הארגון, וקריטי להמשכיותו, להצלחתו ולהנעתו קדימה אלמלא כן, משאבים רבים יושקעו כדוגמת הספינה, בחזרה על טעויות העבר או/ו המצאת הגלגל מחדש. חבל לא?
** מתוך חוברת 'שימור ידע פורשים – מדריך להעברת ידע בין דורי בארגון', נציבות שירות המדינה
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".