אחד בשביל כולם – כולם בשביל אחד

 

השלם הארגוני ללא ספק גדול מסך חלקיו כך שגם ניהולו צריך להיות כשלם ולא רק כחלקים. כך למשל צירוף היעדים ותכניות העבודה של כל היחידות הארגוניות לכדי תכנית עבודה אחת כוללת, כפי שמקובל בארגונים רבים, לא בהכרח יוצר סינרגיה ולכן לא בהכרח יוביל את הארגון להשגת יעדיו. על ת"ע להיות מסונכרנות כך שכל יחידה ארגונית פועלת בהלימה עם האחרות. כך למשל יעד של גידול במכירות צריך להיות בהלימה עם יכולות הביצוע של המחלקות האחרות (פיתוח / ייצור / שרות לקוחות וכו') בארגון. אלמלא כן, לא רק שיתכן ולא יושג היעד הארגוני (על אף שמחלקת מכירות תעמוד ביעדיה ואף מעבר), לעיתים יגרם נזק של ממש מבחינת הפסדים וקנסות, פגיעה במוניטין ושחיקת העובדים.

על  חשיבות תחושת השותפות, כאשר כל אחד מרגיש ופועל למען הכלל בפרשת השבוע פרשת ויחי, שם נאמר:

"וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיְבָרֶךְ אוֹתָם–אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בֵּרַךְ אֹתָם" (בראשית מט, כח)

הפסוק מעורר שלוש שאלות מעניינות:

1. לשם מה תוספת המילים "אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם" הרי יכל לומר באופן ישיר "וזאת אשר ברך" או "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם"?
2. מה פשר הכפילות בפועל  ב.ר.כ? שכן רק ארבע מילים מפרידות בפסוק בין המילה "וַיְבָרֶךְ" לבין המילים "בֵּרַךְ אֹתָם" – כפילות שנראית לכאורה מיותרת
3. מה פירוש הביטוי "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ"?

רש"י כמו פרשנים רבים עסק בשאלות שהועלו להלן. עפ"י פירושו, תוספת המילים "אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם" היא על מנת להדגיש כי יש בנים, כמו ראובן, שמעון ולוי שיעקב לא בירך אותם ולכן השימוש בפועל דיבר שמרמז על לשון קשה. פשר הכפילות בשימוש בפועל ב.ר.כ  הוא כדי לציין כי כל אחד נתברך לעצמו וכל הברכות יחולו על כולם וזהו "בֵּרַךְ אֹתָם" ופירוש הביטו "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ", מרמז כי הברכה עתידה לבוא על כל אחד ואחד.

להלן נציע הסתכלות נוספת, מעניינת וייחודית על הפסוק אשר תיישב בפשטות את שלוש השאלות שהועלו לעיל.
"וְזֹאת (1) אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, (2) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם–(3) אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, (4) בֵּרַךְ אֹתָם"

1. המילים "אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם" מלמדים כי יעקב לא ברך את בניו ברכה סטנדרטית, ברכה אשר מאחלת עתיד טוב ומשגשג, אלא יעקב גילה לכל אחד מבניו את התכונה המאפיינת אותו, את החוזק
2. שלו – במה הוא יכול להצליח ובמה רצוי כי יעסוק.
3. "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם" בא להדגיש את עוצמת הברכה שכן יש שיחשבו כי חשיפת האדם לרמת יכולתו ומגבלות כוחו תהווה עבורו ביקורת ועלבון, בא הפסוק ומדגיש כי מראה זו שמעניק יעקב לבניו היא הברכה הגדולה ביותר לאדם.
4. "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ" הכוונה לכך שיעקב גילה לכל אחד מבניו במה הוא ניחן ונתברך "כברכתו" כלומר במה שכבר יש לו – ללא ברכת האב.
5. סיכום הפסוק במילים "בֵּרַךְ אֹתָם" יעקב מבקש מבניו מכיוון שכל אחד יהיה מוצלח ויתפתח בתחום הספציפי לו אך גם שההצלחה של כל אחד תתחלק בין האחים וכולם יהנו ממנה.

ברכת יעקב אם כן היא כפולה  האחת, שכל אחד יגיע למיצוי יכולתו והשנייה, שכל הצלחה תתחלק בין כולם.

כמו בכל צוות וארגון סנכרון הכוחות בין בניו של יעקב תיצור סינרגיה אשר תוביל להצלחה ולתוצאות טובות יותר שכן רמה גבוהה של תחושת יחד שבאה לידי ביטוי בתחושה של שותפות והזדהות עם המטרה, מחויבות, אמון הדדי ודחף למצוינות הם אלה שמבחינים בין צוות ממוצע לצוות מנצח, ביו ארגון שמצליח לעמוד ביעדים מאתגרים לבין ארגון שרק שואף לכך…

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".