WIN במנהיגות
עיקר הניהול ואתגריו טמון ביחסים בינאישיים. מחקרים מראים כי כ-30% מזמן המנהלים מושקע בניהול קונפליקטים. קונפליקט הוא מצב בין שני צדדים לפחות, בו מתקיימים תנאים שלא מאפשרים סיפוק מלא של רצונות כל הצדדים (= התנגשות ברצונות).
עפ"י מודל התנהגות במצבי קונפליקט של Keilman, קיימים חמישה סגנונות להתנהגות במצבים אלה, כמפורט בתרשים: (1) שתוף פעולה – Win-Win(2) תחרותיות – Win-Lose (3) הימנעות (4) ויתור (5) פשרה.
עפ"י מודל זה סגנון ה-Win-Win הוא המועדף הן מבחינת ההשפעה שלו על כל צד והן על היחסים בטווח הארוך.
עם זאת, לעיתים קיימים מצבים שלאחד הצדדים בקונפליקט, קיים יתרון משמעותי על הצד השני, מצב שאחד הצדדים נמצא כבר במצב של Win ואין לו צורך או אינטרס להתפשר או לשתף פעולה (win-win), שכן יתרונו מאפשר לו להשיג את מטרתו באופן אופטימלי ומקסימלי. לכן בסיטואציה קונפליקטואלית כאשר רמת הכח בין הצדדים אינה שווה, חשוב ללמוד סגנון נוסף לניהול הקונפליקט – מיקוד במטרה. עפ"י סגנון זה, במצב של קונפליקט, על כל צד לנתח את הדרך האופטימלית להשגת המטרה שלו באופן בלתי תלוי בהתנהגות / במוכנות להתפשרות או לויתור של הצד השני. דרך זו יכולה לבוא לידי ביטוי לעיתים במאמץ והתפשרות רבה שעושה צד אחד בלבד – שכן מאמץ זה, על אף שאינו הדדי מהווה הדרך האופטימלית של צד זה להשיג את מטרותיו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמות שם נאמר:
"וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם" (שמות ב', י"ז).
משה רואה את העוול הנעשה לבנות יתרו כשהרועים מגרשים אותן מהבאר והן נאלצות להשקות את צאן אביהן אחרונות, רק לאחר שכל הרועים כילו להשקות את צאנם.
משה מתקשה לראות העוול הנעשה לחלש ולעמוד מהצד, לכן:
"וַיָּקָם"- נחלץ לעזרתן, והחליט לנקוט מעשה.
"וַיּוֹשִׁעָן"- הצילן מיד הרועים.
"וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם" – לפי הפשט השקה את הצאן שלהן.
נשאל אם כן
כיצד משה לא חשש לקום נגד כל הרועים, אשר בקלות יכלו להכניעו ולפגוע בו?
ההסבר טמון בניתוח מעמיק של מלל הפסוק:
מקרה הסיוע של משה לבנות יתרו מתואר ברובו בלשון נקבה "וַיּוֹשִׁעָן… וַתָּבֹאנָה… מִהַרְתֶּן" וכו', אך באופן מעניין "וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם" כתוב בלשון זכר. מכאן לומדים כי משה השקה גם את צאן הרועים וגם את צאן בנות יתרו.
גם בהמשך, בדברי בנות יתרו לאביהן הן מציינות: "הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן":
"הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים"- שלא יגרשו אותן
"ְוגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ" – כפילות במילה 'דָּלֹה' להדגיש כי דלה גם להן מים וגם לרועים.
"וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן" – לא רק שדלה את המים עבור כולם אלא גם השקה את צאן הרועים ולא רק את צאנן הבנות (שנאמר 'הצאן' ולא 'צאננו').
בפעולה חכמה זו אנו רואים את השתקפות מנהיגותו של משה הן בבחינת הקפדה על ערכיו (כגון הגנה על החלש) והן בבחינת ניהול הקונפליקט ללא אגו תוך אימוץ סגנון מיקוד במטרה. שכן, מאחר ומשה נמצא בצד החלש בקונפליקט ומבין כי לרועים אין סיבה לשתף פעולה (הם הרי כבר נמצאים במצב של win), משה מחליט לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי בהתנהגותם של אחרים, על מנת לקדם את מטרתו שבין היתר כללה שהרועים לא יפגעו בו. בדרך זו משה, לא רק שהצליח לא לעורר את כעס הרועים אלא אף זכה להכרת תודה ולאהדת הרועים.
כאמור, מאחר וקונפליקט הוא חלק אינטגרלי מיחסים בינאישיים ונראה כי מושקע בו נתח מכובד מזמן הניהול, חשוב שכל אחד יכיר סגנונות נוספים לניהול קונפליקטים מעבר לסגנון הדומיננטי המאפיין את התנהגותו במצבים אלה, וכן ילמד להשתמש בסגנון המתאים בכל סיטואציה קונפליקטואלית, תוך התחשבות במגוון פרמטרים.
מודל להתמודדות במצבי קונפליקט מצד אחד, מקנה כלי לבחון את התנהגותנו במצבים אלה וללמוד כיצד לנהל קונפליקט בצורה מיטבית ומצד שני, מאפשר להוריד את רמת החיכוך בצוות, ליצור אווירה טובה וחיובית ובכך גם לשפר את רמת שביעות רצון והמוטיבציה של העובדים.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"