שאיפה למצוינות – כשיוזמה הופכת לאש זרה
*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***
בזמן שהנהלת החברה עסוקה בתכנון השקה מורכבת של שירות חדש, תוך ניתוח היבטים רגולטוריים, מסחריים ותפעוליים, שני מנהלים בדרג הביניים, מהחזקים והמוערכים בארגון, מזהים הזדמנות נקודתית מול לקוח אסטרטגי. הם מחליטים "להכות בברזל בעודו חם": מתאימים את המוצר, מגבשים הצעה ראשונית ויוצאים לפיילוט, מתוך מחויבות ורצון כנה לייצר ערך לארגון וללקוח.
אלא שהם פועלים ללא תיאום עם ההנהלה וללא חיבור לתהליך ההשקה הכולל. תוך זמן קצר מתברר שהיוזמה, על אף הכוונה הטובה, יצרה מורכבות: התחייבויות ללקוח שלא מתיישבות עם העלויות ועם יכולת האספקה, חריגה מהיבטים רגולטוריים ופגיעה באחידות המסר הארגוני.
פעמים ארגונים מבקשים לעודד עובדים ליטול יוזמה, עם זאת, יוזמה מבורכת מחייבת דרך פעולה נכונה מתוך הקשר ארגוני ברור. הסיכון אינו רק בהיעדר יוזמה, אלא ביוזמה שאינה מתואמת, אינה בהלימה ליעדים ולמוכנות הארגונית ואינה נשענת על ראיית התמונה המלאה. יוזמה אפקטיבית אינה רק היכולת לייצר תנועה, אלא גם היכולת לכוון אותה באופן שישרת נכון את מטרות הארגון.
המתח בין יוזמה לבין גבולות מקבל ביטוי גם בפרשת השבוע, פרשת שמיני שם נאמר:
"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ויקרא י, א).
האם יש משמעות לציון "בְנֵי אַהֲרֹן" לפני שמותיהם, שהרי למשל כאשר מוזכרים משה או אהרון, לא נהוג לציין גם את שם אביהם?
נראה שהקדמה זו אינה מקרית: היא מדגישה שפעלו כיחידים, בלי ייעוץ או תיאום. מקרה זה מדגיש שלושה עקרונות ניהוליים בהקשר של יוזמה:
- יוזמה בלי התייעצות – סיכון: הקדמת “בני אהרון” לשמותיהם מלמדת שנדב ואביהוא פעלו על דעת עצמם ולא נטלו עצה מאביהם. כמו: "וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי" (בראשית לד, כה) גם שמעון ולוי פעלו ללא רשות מיעקב אשר גינה את פעולתם באומרו: "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ" (לד, ל) ואף בברכתו מגנה את כעסם (עפ"י הנציב). מכאן שיוזמה אינה ערך מוחלט, כאשר יוזמה אינה מתואמת עם ההקשר הכולל המוכנות והמסר, גם כוונה טובה עשויה להזיק.
- לא כל מה שאפשר – נכון לעשות: בעבודת הקטורת חטאו נדב ואביהוא בחטא כפול: הם ביצעו פעולה שלא הייתה חלק מתפקידם אלא עבודתו של הכהן הגדול (אהרון) וכן ביצעו אותה בדרך לא נכונה שכן הכהן הגדול מבצע את העבודה לבדו, לא בשניים. מכאן שלעיתים טעויות נובעות מחוסר בהירות של גבולות גזרה וסמכויות. מנהיגות אינה רק לדעת מה אפשר לעשות, אלא לדעת מה נכון לעשות ברגע הנכון ובמסגרת הנכונה.
- מצוינות מול גבולות: המילים: "וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה'" מלמדים שנדב ואביהוא נכנסו לקודש הקודשים ללא רשות וכן הקריבו אש זרה במקום לקחת אש ממזבח העולה (עפ"י אברבנאל). שאיפה להצטיינות עלולה להיות למסוכנת, נדב ואביהוא ביקשו להצטיין, אולי אף “להיות כמו אהרון”, אך חרגו ממסגרת סמכותם ותפקידם. באופן דומה, גם עובדים מוכשרים עם דרייב גבוה עלולים לחרוג מגבולות, בשם חדשנות או מצוינות.
יוזמה אפקטיבית בארגון משלבת בין פרמטרים של תרומה למטרות הארגון, תיאום כולל וברור אל מול התמונה המלאה וכן הבנה של גבולות התפקיד והסמכות. יוזמה היא כוח, כאשר היא מתבצעת נכון, היא מבורכת ויוצרת ערך ואנרגיה ולעיתים אף את יתרונו התחרותי של הארגון. מכאן שתפקיד ההנהלה אינו רק לעודד יוזמה, אלא גם להגדיר גבולות ברורים, מנגנוני תיאום ובקרה ושפה ארגונית שמאפשרת לעובדים להבין איך נכון לפעול. כאמור, לא כל אש היא "אש זרה" – אבל כל אש שאינה מחוברת להקשר, לסמכות ולתיאום, עלולה להפוך לכזו.
*** הבלוג האהוב גם בספר ***