מנהיגות של שלמים
*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***
השבוע התקיימה ישיבה של מנהלי מכירות בחברה גלובלית במטרה להבין מה עוד נדרש לעשות כדי להגדיל את הכנסות החברה, במיוחד לאור המציאות המורכבת והתחרות המאתגרת. בישיבה התמקדו בניתוח הגורמים בבסיס סיפורי ההצלחה כדי לשמרם באופן מודע כחלק מחוזקות הארגון. עם זאת, נדמה שהמילים שחזרו שוב ושוב היו: "הצלחנו לשמור": הצלחנו לשמור על הלקוחות // על חוסן העובדים // על קצב האספקות – רובם במינימום איחורים // על הכנסות יציבות // ועוד.
במובן זה, שמירה על הקיים אינה פשרה אלא ההישג עצמו. מעבר להישג התפעולי ישנו רובד נוסף, עמוק יותר של שלם ארגוני
שמגלם: יציבות והמשכיות, הערכה על מאמצים לשימור הקיים, עמידה בהתחייבויות וגם יכולת לפעול יחד מתוך הרמוניה.
במציאות אנומלית ושברירית, היכולת לשמור על יציבות בתוך אי־היציבות הופכת להישג מרכזי שאינו מובן מאליו. שגרה של המשכיות תפעולית וארגונית – יעילה, אפקטיבית ולעיתים גם רווחית – היא הצלחה. ההכרה בכך היא כלי ניהולי המאפשר להבין ולשמר את הגורמים עליו נשען הארגון, במיוחד כשהתנאים מאתגרים. זו אינה שלמות כהישג מוחלט, אלא מבט מפוכח על הישגי הארגון מתוך פריזמה של אתגרי התקופה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויקרא שם נאמר: "וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה" (ויקרא ג, א).
בשאר הקורבנות לא מוזכר התואר זבח כך למשל: "אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר" (א,ג) או: "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'" (ב, א). מדוע נאמר כאן "זבח"? ומהו קורבן שלמים?
קורבן שלמים אינו קורבן של כפרה, אלא קורבן שבא מתוך הודיה ושמחה על מה שיש, נדבה מתוך שלמות פנימית ולא מחוסר או צער.
עפ"י הפרשנים "שְׁלָמִים": רש"י: מלשון שלום – שמטילים שלום בעולם. בעוד קורבן העולה נשרף כולו על המזבח, המנחה מתחלקת בין ה' לכוהנים, בקורבן שלמים כולם מקבלים חלק: ה', הכהנים ובעל הקורבן. ה' – חלקים פנימיים. הכהן – חזה ושוק. והבעלים את היתר. חלוקה היוצרת תחושת שלום ושותפות. פירוש נוסף של הרשב"ם: "שְׁלָמִים" מלשון תשלום על נדריו, קיום והשלמה של התחייבויות.
מכאן שנקרא "זֶבַח" משום שנאכל על ידי הבעלים, סעודה של שמחה והודיה, בניגוד לקורבנות כפרה. על הזבח נאמר: "אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח" (ויקרא יז, ח) // "וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם (בראשית לא, נד). זוהי חגיגה של הכרת תודה והכרת הטוב על מה שיש.
באופן דומה, כאשר מנתחים את הגורמים שתורמים להצלחות ולא רק את הפערים, מתבהרת תמונה מאוזנת יותר של הארגון. לא רק מה לא עבד, אלא מה כן, מה אפשר המשכיות ומה סייע בעתות לחץ. זו אינה רק תובנה, זו בחירה ניהולית: להגדיר שגרות ניהוליות קבועות ועקביות לצד מתודה שיטתית להפקת לקחים מהצלחות ולהתמקד בחוזקות הארגון – הכרת הטוב והתודה.
'מנהיגות של שלמים' אינה עוסקת רק בצמיחה, אלא ביכולת להחזיק בו־זמנית שלום, תשלום, הודיה ושלמות כתמונה ניהולית שלמה: (1) שלום והרמוניה בין חלקי הארגון, (2) עמידה בתשלומים והתחייבויות, (3) פעולה מתוך הודיה והכרת הטוב על מה שהושג, (4) והסתכלות על התמונה המלאה גם כשהיא לא מושלמת. בין שלמים לשלמות, בין תשלום לשלום, ניהול אפקטיבי מתמקד בחוזקות הקיימות ועל בסיסם לבנות את הצעדים הבאים של העתיד הרצוי..
*** הבלוג האהוב גם בספר ***


