מנהיגות נוכחת

המונח מנהיגות נוכחת מדגיש את הפרמטר של "להיות" כאחד הפרמטרים המשמעותיים בתפקיד המנהל. הפרמטר כולל לפחות שלושה ממדים משלימים: (1) נוכחות פיזית (2) נוכחות רגשית לרבות היבטים של זמינות, תשומת לב, פניות והקשבה פעילה – לנאמר וגם למה שלא נאמר – התפנות אמיתית מעיסוק והסחי דעת ורצון כנה להגיע להבנה עמוקה ונכונה של המסרים. (3) נוכחות מכבדת – סגנון התקשורת – מסרים מילוליים ולא מילוליים, שמכבדים את האחר ובעיקר את עצמך.

ממדי הנוכחות אינם שווים בחשיבותם ובעוצמתם – האיכות לרוב גוברת על הכמות. נוכחות רגשית ומכבדת יכולה בהחלט להשלים וואקום הנוצר בשל נוכחות פיזית לא מספקת. אך ההפך לרוב אינו מתקיים. שכן, גם אם מנהל נמצא במקום העבודה כל יום כל היום (=נוכחות פיזית), זה אינו יכול לחפות על אי נוכחות רגשית או/ו נוכחות לא מספיק מכבדת. פרמטר הנוכחות במובנו הרחב הינו דגש מהותי וחדש בעולם הניהול כיום.

על כך בפרשת השבוע, פרשת וילך שם נאמר:

"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ, וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי" (דברים לא, כז)

עפ"י הפסוק, משה בעזרת מידת 'קל וחומר' אומר לעם – הרי בעוד הוא נוכח עמם הם מורדים בה', אז בוודאי שלאחר מותו יתנהגו כך. נראה כי נוכחותו של משה מרסנת את היקף (=כמות ואיכות) מרידת העם בה'.

נשאלת השאלה, מה בא משה להדגיש בפסוק זה?

נסביר,

משה הבין כי יש שני סוגי חוטאים:

• חטא הנובע מאופי חלש – אדם ההולך אחר פיתויים ולאחר שמילא תאוותו, חש חרטה ורצון לתקן דרכו.
• חטא הנובע מכפירה ותפישה אידיאולוגית – מכאן שלא יחוש חרטה, מאחר ואורח חייו מונחה על ידי תפישתו נגד מצוות האל.

משה אומר לבני ישראל – בהיותי אתכם:

• "מַמְרִים הֱיִתֶם" – גיליתם פעולות מרידה נגד ה', אך כאשר הוכחתי אתכם תיקנתם ושבתם, למשל אחרי העגל – ע"י תרומת זהב למשכן, או אחרי המרגלים – ע"י העפלה להר וכו'.
• "עִם ה'" – עפ"י פירוש קול אליהו בעוד המילה עם, מצביעה על הזדהות רעיונית ומעשית, המילה את, מצביעה על שותפות מעשית / טכנית ללא הכרה באמונות האחר. מכאן שעל פי ניסוח הפסוק גם כשבני ישראל מרדו בה' נראה שהמניע היה משום תאוותם, אך ברמת ההזדהות הרעיונית-ערכית נשארו עם ה'.

משה בפסוק זה מתייחס לסוג מרידת העם שנובע מאופי חלש ולא מתוך הזדהות רעיונית-ערכית. כאמור, נראה שנוכחותו הפיזית של משה סייעה למתן ולרסן התנהגות זו. מכאן מניח משה כי לאחר מותו תתעורר ביתר שאת נטיית העם למרידה מסוג זה. מטרת משה לעורר את מודעות העם לנושא ואף לרמוז שגם ללא נוכחותו הפיזית – רוחו תמשיך לשרות על העם, וזו עוצמה אשר אם יאמצוה כתרבות, בכוחה לסייע למזעור המרידה בה' – ולא רק באמצעות מחליפו.

אכן פרמטר הנוכחות – "להיות", הוא ממד מנהיגותי מורכב, המחייב הימצאות פיזית, רגשית, מכבדת וקוגניטיבית – באופן תמידי, עקבי, ורציף. למנהלים עם מנהיגות נוכחת – טבעית ו/או נלמדת – יהיו עובדים בטוחים, מחויבים, יצירתיים, גם אם לא תמיד מתקיימת נוכחות פיזית יומיומית. מכאן שכמנהלים יש לכם כוח השפעה משמעותי לתרום לשביעות רצון העובדים, לבנות צוותים מנצחים, יציבים ומרוצים – פשוט 'תהיו' במובן הרחב.

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***