האיום הפנימי
במאי 2022 פורסם כי חברת טסלה הגישה תביעה נגד מהנדס לשעבר בגין הפרת מידע מסווג שנמצא על טכנולוגיית מחשבי העל שלה. "זהו מקרה של שמירת סוד מסחרי על ידי עובד", הבהירה טסלה, שבין היתר ביקשה מבית המשפט לעצור הפצת הסודות על ידי העובד.
במרץ 2022 הותר לפרסום כי הוגש כתב אישום נגד עובדת בוועדה לאנרגיה אטומית בגין ביצוע עבירות של חדירה למערכות המחשוב ופגיעה בפרטיות ע"י ביצוע "חיפושים אסורים".
2 דוגמאות אלה כסיסמוגרף, מעלות תהייה עד כמה ארגונים ערוכים להגנה מפני אסון פנים-ארגוני. שכן ארגונים משקיעים תקציבים ומשאבים רבים באבטחת המערכות והנתונים – הן בפתרונות מתקדמים כדי להגן על איומים חיצוניים והן בהגדרת תכניות להתאוששות לאחר אסון. עם זאת, לגבי פוטנציאל האיומים מבפנים הנובעים ממשתמשים בעלי הרשאות וגישה חוקית לליבת היישומים העסקיים, נראה כי פחות תשומת לב ניהולית ומשאבים ארגוניים מושקעים בסיכון מסוג זה, זאת על אף שמחקרים מצביעים כי שכיחותם וחומרתם לרוב עולה על אלה המגיעים מחוץ לארגון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בחוקותי שם נאמר:
"וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם; וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין-רֹדֵף אֶתְכֶם" (ויקרא כו, יז)
הפסוק עוסק בעונשים, אם עם ישראל לא יתן ליבו לתקן דרכיו. באופן מעניין הפסוק מתאר כי "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם", אך מי שיהיה רודה בכם יהיו "שֹׂנְאֵיכֶם".
נשאלת השאלה,
האם "אֹיְבֵיכֶם" ו-"שֹׂנְאֵיכֶם" הן מילים נרדפות או לחילופין בעלות משמעות שונה?
נשיב,
נראה כי הכוונה ב-"אֹיְבֵיכֶם" – לאויב חיצוני, בני עם אחר אשר רוצה להילחם ולהכות בישראל, בעוד "שֹׂנְאֵיכֶם"- הוא בן עמך ודתך. כך למשל מגוון ציווים בתורה עוסקים בשונא כגון: "לֹא תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז) או "כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ" (שמות כג, ה), ועוד.
התבוסה במלחמה עם האויב לא תהיה קשה כמו המכה הנוספת שמי שיירדה בכם יהיה מתוככם. השונאים (מבפנים), יהיו גרועים יותר מהאויבים (מבחוץ).
פירוש רש"י תומך ברעיון זה: "שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם שבשעה שאומות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי… אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם".
נקודה זו מייצגת את ההפך מהברכה: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" (ויקרא כו, ו), שם מפרש האבן עזרא – "ביניכם", שהשלום שיהיה ביניכם היא הברכה הגדולה ביותר, בעוד שהקללה תהיה שנאה פנימית בתוך העם והחברה – חוסר אחדות ולכידות. כך למשל מה שהוביל לחורבן בית שני היה שנאת חינם או לחילופין שנאת האחים היא זו שהובילה למכירת יוסף ולגלות מצרים.
מכאן שבעוד שמערכי ההגנה עוסקים בעיקר בגילוי ומניעת חדירה של גורמים חיצוניים למערכות הארגון ("אֹיְבֵיכֶם") לרוב, פחות תשומת לב ניתנת לאיום מבפנים – למשתמשים מורשים מתוך הארגון שעלולים לפגוע באבטחת המערכות ("שֹׂנְאֵיכֶם"). על אף המודלים והכלים שפותחו להתמודדות עם סיכון זה, הוא עדיין מהווה אתגר משמעותי לארגונים בעיקר בשל רמת הנגישות למידע והמיקוד בגורם האנושי (=הפועל לעיתים ללא כוונת זדון). האיום מבפנים, ממוקד בעיקר בגורם האנושי, מאיים יותר וחמור יותר הן כשמדובר במערכות הארגוניות והן כשמדובר בשונאים שמענים, מייסרים ורודים – אז וגם כיום….
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
