הפרכת תפיסות
"נדרשת השקעה רבה של זמן וכסף בכדי לקדם חדשנות ארגונית וכן בכדי לשמר עובדים"
"רק אנשים צעירים הם מלאי תשוקה והתלהבות במקום העבודה"
"בארגונים קטנים אנשים יותר מחוברים, תרבות ארגונית משפחתית מקדמת את הארגון"
"תחלופת עובדים היא דבר שלילי"
"פרויקטים נכשלים כי אין להם מספיק משאבים"
ועוד.
משפטים אלה, הם דוגמאות למיתוסים ותפיסות שגויות שנראה כי מגוון ארגונים עדיין שבויים בהם ומתנהלים לעיתים על פיהם. תפיסות אלה, כך נראה, פעמים מובילות לתקיעות ארגונית ומהוות חסם לפיתוח והתקדמות הארגון לעבר יעדיו.
בכדי להשתחרר מתקיעות זו, יש צורך במודעות לצד רצון ופתיחות, לבחון ולקרוא תיגר על הדרך ועל התפיסות המוכרות וכן אומץ ניהולי בכדי להפריך אותם במידה וימצאו שגויות. במציאות הארגונית לא ניתן יותר להתייחס לדברים כמובנים מאליהם או כאקסיומות שלא ניתן לערער עליהן. פריצת מסגרות החשיבה, קריאת תיגר על הנחות היסוד והפרכתן ככל שיידרש, הן חיוניות להצלחת כל ארגון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויגש, שם נאמר:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (בראשית מ"ה , ג')
נשאלת השאלה,
מדוע, כאשר יוסף מזדהה בפני אחיו, הוא שב ושואל "הַעוֹד אָבִי חָי"? הרי כבר שאלם ונענה: "וַיִּשְׁאַל לָהֶם, לְשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ, חָי… וַיֹּאמְרוּ, שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי" (בראשית מ"ג, כ"ז – כ"ח).
נסביר,
יהודה בדיבור נוקב שח ליוסף ואומר, שהיות והגביע נמצא באמתחתו של בנימין, אכן הוא ראוי לעונש חמור אף מעבדות. אך כאשר נחזור לאבינו, ללא בנימין, הוא ימות מצער כי "נפשו קשורה בנפשו" ולא יהיה בכוחו להמשיך לחיות.
כאשר יוסף מתוודע לאחיו מטרת השאלה האם יעקב עודנו חי, היא אינה אינפורמטיבית בכדי לדעת אם חי הוא, שהרי על זה כבר נענה ,אלא מטרתו לרמוז לאחיו ואף להפריך את דבריהם לגבי המוות שיגרם לכאורה ליעקב בשל הצער על חסרונו של בנימין. נפרט:
- המציאות מצביעה, שיעקב לא מת מצער על אובדן בנו האהוב, שאין עוררין כי "נפשו היתה קשורה בנפשו".
- בעת מכירתו, האחים לא היו טרודים כלל לגבי הצער שיגרם לאביהם.
- או לחילופין, האם אכן אביו נפטר מצער העדרו של יוסף, והאחים לא דיברו אמת בתשובתם לגבי שלום אביהם כשנשאלו בפעם הראשונה.
לאור טענה זו: "וְלֹא-יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ".
עפ"י מדרש רבה (פרשה צ"ג, פסקה י') בעניין זה: "אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה" – ומה תוכחה יש בדברי יוסף? אלא תוכחה – מקורה הוכחה, ודברי האחים הוכחו כחסרי יסוד. הוכחתו של יוסף כאמור, לא מתבססת על עדים וראיות אלא מתוך דבריהם של האחים עצמם. האחים, למעשה הם אלה שהפריכו את טענתם והוכיחו כי תפיסתם שגויה, שכן, אם אמנם יעקב נפטר מצער אז הם לא דיברו אמת בקשר לשלומו, ואם הוא חי אז נראה שהצער לא הורג אותו. יוסף הבין נקודה זו ובשאלתו, 'הַעוֹד אָבִי חָי', בפעם השנייה, הוא למעשה מוכיח את אחיו – גם תוכחה על התנהגותם אתו, וגם כאמור, הפרכת טענתם.
מכאן, נתייחס לטענות שהוצגו בראשית הפוסט: *** בהחלט ניתן לקדם באופן משמעותי תהליכים ארגוניים כגון חדשנות ושימור עובדים, עם מעט משאבי זמן וכסף, מה שנדרש הוא בעיקר ללמוד להשתמש אחרת במשאבים הקיימים. *** תשוקה והתלהבות במקום העבודה אינה נחלתם של צעירים בלבד, אלא פועל יוצא של מגוון פרמטרים שלא קשורים לגיל העובד. וכן, לא נמצא קשר בין גודל הארגון או אופיו המשפחתי כגורם המקדם יותר את היעדים הארגוניים, אלא כאמור מדובר בתמהיל מגוון של פרמטרים. *** לצד העיסוק בשימור עובדים בכלל ועובדי מפתח בפרט, נראה כי כיום ארגונים מגדירים בין היתר גם יעד של תחלופת עובדים רצויה. *** התעמקות בסיבות השורש לכישלון פרויקט, לרוב יצביע בעיקר על תכנון לא מספיק מעמיק וניהול לא אופטימלי של כלל המשאבים .
כך או כך, כאמור המציאות מחייבת ארגונים לשחרר את חסם התפיסות השגויות שעומד בפניהם. שכן, גם אם כולם חושבים באופן זה, לא בהכרח אומר שזה נכון ויתכן ותפיסות אלה גורמות לארגון כאמור, לתקיעות ואף לנזק. נדרש אם כן, לפרוץ את מסגרות החשיבה, לקרוא תיגר על הנחות היסוד ובאומץ רב להפריך אותם ככל שיידרש, תוך אימוץ הסתכלות נכוחה על המציאות וחשיבה שונה כדרך לצמיחה.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"
מאמרים נוספים לפרשת ויגש: