האור והאדם
"אחת מכל שלוש עמותות בישראל הקפיאה פעילות, וזו רק ההתחלה של השפעת הקורונה" (כלכליסט 04.8.20)
"העמותות מדממות וכלל לא בטוחות שישרדו את משבר הקורונה"(גלובס 06.05.20)
"כאלף עמותות צפויות לקרוס ולהיסגר בגלל משבר הקורונה" (כלכליסט 27.07.20)
הכותרות משקפות את מצבם העגום של עמותות רבות בימים אלה. ההלם הכלכלי בשל משבר הנגיף, לצד הקפאת מענקים ממשלתיים בהיעדר תקציב מדינה, פגעו באופן אנוש בלא מעט עמותות חברתיות. עמותות אלה מופקדות, לעיתים באופן בלעדי, על סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. אוכלוסיות שנראה כי אחוזם מסך האוכלוסייה, עולה בהתמדה לאור המשבר.
באחריות כל אחד מאתנו כחברה, להקדיש גם זמן להדלקת האור עבור אוכלוסיות אלה. להדליק אור פירושו לעשות את העולם טוב יותר, לשפר את חייהם של אחרים שגורלם לא שפר עליהם. מעבר לכך, זו גם אחת המתנות המשמעותיות שאדם יכול להעניק לעצמו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בראשית, שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר" (בראשית א', ג')
בשאר ימי הבריאה לא נאמר לשון זו אלא:
- "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם… וַיְהִי-כֵן" (א, ו'-ז')
- "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד.. וַיְהִי-כֵן" (א', ט')
- "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא … וַיְהִי-כֵן" (א', י"א)
- "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה …וַיְהִי-כֵן" (א', כ"ד)
יתירה מכך, בדומה לאור גם בבריאת האדם לא נאמר "וַיְהִי-כֵן".
נשאלת השאלה:
מה נשתנו האור והאדם שלא נאמר בהם " וַיְהִי-כֵן"?
נסביר:
עפ"י הרמב"ן: האור לא נשאר במתכונת בריאתו כביום הראשון אלא כדברי רש"י: 'ראה שאינו ראוי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא'. אך פירוש זה אינו מסביר את הניסוח בבריאת האדם שגם אצלו לא נאמר: "וַיְהִי-כֵן".
ניתן להרחיב את ההסבר לכך, שבניגוד לשאר הבריאה, גם האור וגם האדם נבראו לקיום בעולם הזה אך גם יתקיימו לאחר כלות העולם הגשמי. וזהו שנאמר בהם: "ויהי אור" (ג') ובאדם "ויהי האדם לנפש חיה" (ב', ז').
האור, כאמור עפ"י פירושם של רמב"ן ורש"י (א', ד'), נוצר ונשאר גם לעולם הבא, ממנו ייהנו הצדיקים, בעתיד לבוא. וכן האדם, עולמו הרוחני וחותמו, לא כלים לאחר מותו. נשמת האדם ואור הבריאה, שניהם, שבים למקום ממנו יצאו – ומקום אחד להם – גן עדן. כך שהאור והאדם למעשה נוצרו – לתמיד, שלא כמו שאר הבריאה שנוצרו לשימוש רק בעולם הזה.
קיים קשר בין האור לנשמת האדם, כך למשל נאמר: "נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ', כ"ז), וכן כדי לזכור הנפטר נהוג להדליק נר נשמה. האור והנשמה, מסמלים קיום תמידי ושאיפה להתעלות.
יתירה מכך, שני כוחות אלה מזינים זא"ז שכן, בכוח האדם ליצור ולהפיץ אור וכן בכח האור המופץ, להעצים את נצחיות נישמתו וחותמו של האדם. מכאן השוני בכתוב באור ובאדם, להבליט את ההבדל ביו נכסי יסוד-נצחיים, לעומת אלה שלא.
באנלוגיה זו נציין כאמור, שגם אדם אחד יכול לשנות את העולם ולסייע בהארתו. תקופת אחרי החגים השנה מביאה עמה, שיגרה שונה וייחודית, שיגרה המאופיינת במורכבות, עמימות ואי ודאות. עם זאת, יש דבר אחד יציב בתוך המציאות הזו וזה – אנחנו. האדם. בתקופה מבולבלת זו, יש להתמקד בדברים החשובים, ולהמשיך גם בחתירה המתמדת להעצמת נכסי היסוד הנצחיים: אור הנר וערכי האדם. בשעה מאתגרת זו, היו אדם -הדליקו אורות…
מזמינה אתכם להצטרף למאות המנהלים ובעלי העסקים הנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות. הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מבלוג "תורת הארגונים".
מאמרים נוספים לפרשת בראשית: