שמחת תורה תשפ"ו: שישו ושמחו – שמחו ושישו
ימים אלה הם ימים היסטוריים של התרגשות לאומית. החתימה על הסכם לסיום המלחמה בעזה ושחרור החטופים המוחזקים בשבי חמאס כבר שנתיים, מעוררות תחושת תקווה, שמחה והודיה. נדמה כי השנה, יותר מתמיד, חג שמחת תורה – חג המסמל הן סיום, הן התחלה, נושא עמו משמעות כפולה, שכן לצד הזיכרון המר על מה שהיה – החג נושא עמו גם הודיה על סיומה של תקופה איומה וגם תפילה כנה למה שעתיד לבוא.
"וזאת הברכה", פרשה שנקראת תמיד בשמחת תורה. זו הפרשה היחידה בתורה שאינה נקראת בשבת (אלא אם כן חג שמחת תורה חל בשבת), היא נחתמת במילים "לעיני כל ישראל", ומיד אחריה מתחילים בקריאת התורה מחדש "בראשית ברא". החיבור בין סיום להתחלה, הוא ליבו של חג שמחת תורה: היכולת להסתכל אחורה בגאווה ובהכרת תודה, ולהתחיל מחדש, מתוך אמונה ותקווה.
אחד הפיוטים המזוהים ביותר עם החג הוא "שישו ושמחו בשמחת תורה". על פי פשוטו "שישו ושמחו" מבטא שמחה כפולה שהרי גם ששון וגם שמחה מילים נרדפות כביכול המבטאות אותו רגש.
אך מבט עמוק יותר מגלה הבחנה עדינה בין שתי המילים. ששון, מבטא את השמחה שבסיום, תחושת הסיפוק שבהשלמת משימה או תהליך. שמחה, לעומתו, מבטאת את הרגש המתעורר בתחילתו של דבר טוב וחדש. ומכאן משמעות "שישו ושמחו" בהקשר החג: קודם שישו – על סיום התורה, על המעגל שהושלם; ואחר כך שמחו – על תחילתו של מחזור חדש, על הקריאה המחודשת בתורה בכל שנה ושנה.
הבחנה זו מופיעה גם במגילת אסתר שם נאמר: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז). השמחה קודמת לששון, משום שקודם הביטול של גזירת המן סימנו התחלה חדשה ולכן השמחה ורק אחכ הששון, שהוא תחושת ההשלמה והניצחון. גם תרגום המגילות מדגיש נקודה זו: "ליהודאי היות רשיתא למעסק באורייתא ולמנשר שהוא מועדיא" (– ליהודים ניתנה רשות לעסוק בתורה ולשמור שבת ומועד). אם כן בשל התחלה חדשה לאחר ביטול הגזירות באה השמחה ובשל סיום הצרות יבוא גם הששון.
מבנה זה חוזר גם בברכות הנישואין: "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה". הששון מבטא את סיום תקופת הרווקות ואילו השמחה מסמלת את פתיחת החיים המשותפים – חיי זוגיות ומשפחה. כך גם "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה" – תחילה הששון על השלמת הדרך, אחר כך השמחה על ההתחלה החדשה.
יש המציינים גם הבחנה נוספת בין מילים אלה: בעוד ששון הוא שמחה הניכרת החוצה – בשירה, בריקוד, בהבעה קולית; שמחה היא תחושה פנימית, עמוקה ושקטה יותר. ובשמחת תורה – יש מקום לשתיהן – גם לששון וגם לשמחה.
השנה, כשעם ישראל נושא עיניו לתקווה חדשה לאחר תקופה מאתגרת, נדמה כי משמעות "שישו ושמחו" מתחדשת: נשיש על תקופה שהסתיימה של לחימה ומאבק לשחרור החטופים; ונשמח בתקווה ובתפילה על תחילתה של תקופה חדשה, על היכולת והעוצמה לשוב לבנות ולהיבנות. חג שמחת תורה תשפ"ו, עם שחרור 20 החטופים החיים משבי החמאס נזכה גם לסוף וגם להתחלה – גם לששון וגם לשמחה…
חג שמח ובשורות טובות !
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***