פרעה האסטרטג הראשון: ראיה מערכתית של מלך

 

 

מבט היסטורי מלמד כי בעולם העתיק התפרסמו מנהיגים אשר יכלו לזהות את המצב המשתנה לגבש אסטרטגיה וליישמה תוך התייחסות לשינויים. המפורסם ביותר הוא פרעה מלך מצרים כפי שמתואר בספר שמות. פרעה, מלך חדש, מאבחן איום קיומי על ארצו – פרעה חש כי חל שינוי בהרכב האוכלוסייה במצרים – קבוצת מיעוט הפכה לקבוצה המאיימת על הרוב המצרי.
פרעה מלך חדש החושש להחליט על גורל המדינה הן מחוסר הבנה מספקת של הנתונים והן מחוסר ניסיונו, פונה ליועצים משלושה תחומים: צבא, כלכלה ופוליטיקה ומבקש את עצתם כיצד לנהוג ולקדם את פני הסכנה העתידית-קיומית שזוהתה – הבה נתחכמה לו? תנו לי עצה חכמה. כל אחד מיועצי המלך מציג לו את החשש והפתרון מנקודת מבטו:

"ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו, פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א', ו-ז)
היועצים	החשש	פירוט	הפתרון המוצע	העיקרון
הצבאיים	"ונלחם בנו" – שיצטרפו לאויב	הסכנה מבני ישראל תעלה בשעה שהאמון עומד במבחן. בני ישראל נבדלים בלבושם, לשונם, מנהגיהם ושמותיהם – הם שונים מבחינה תרבותית. לכן החשש שכאשר תפרוץ מלחמה, במיוחד אם האויב הוא שבט שמי אחר, בני ישראל יצטרפו אליו וילחמו במצרים.	להטיל על בני ישראל עבודות בנייה במקום מרוכז כך שבשעת מלחמה ניתן יהיה להשתלט עליהם.	· בידוד פיזי · התשה
הכלכליים	"ועלה מן הארץ" – יעלו מן הארץ עם עושרם	בני ישראל הגיעו למצרים בשבעים נפש ועתה הם "עם רב ועצום ממנו" המדינה תלויה בהם ככח עבודה וככח צרכני. הכלכלה המצרית לא תעמוד במקרה שבני ישראל יעזבו את מצרים. יתר על כן, "ממנו" העושר של בני ישראל הוא מאיתנו המצרים	להטיל מיסים כבדים ועבודה ללא שכר ובכך לדלדל את נכסיהם וכוחם הכלכלי.	· התרוששות כלכלית · ניצול
הפוליטיים	"פן ירבה" – ישתלטו על מוסדות השלטון	מעבר לעובדה שבני ישראל רבים עתה – הם מתרבים בקצב גדול יותר מהמצרים. ומכאן עולה חשש המצרים כי יהפכו למיעוט בארצם ובשעת כושר בני ישראל יפילו את השלטון וישלטו על המדינה ואוצרותיה.	למרר את חייהם בעבודות פרך שלא ירצו להתרבות ולקיים חיי משפחה.	עבדים במקום עובדים · פיתום ורעמסס – הרחקה ממרכז השפעה

 

פרעה כמנהיג מזהה את האתגרים המאיימים על ארצו ועמו, על מנת לצמצם את הפער בין המצב בפועל למצב הרצוי הוא מגבש אסטרטגיה המתבססת על שילוב מנצח של המלצות היועצים המאפשרים לו נקודת מבט בפריזמה רחבה על האיום ופתרונו.
בעוד האסטרטגיה מתמקדת בלעשות את הדברים הנכונים ("מה?"), הטקטיקה מתרכזת בלעשות את הדברים נכון ("איך?").
בהקשר זה, האסטרטגיה של פרעה היא החלשת בני-ישראל וכתוצאה מיזעור ואף העלמת האיומים הצובאים את ארצו. הטקטיקה, גזרות מגוונות כגון: עבודות פרך (כך לא יעסקו בעניינים פוליטיים ובילודה),השלכת הבנים ליאור (לצמצום מספרם) וריכוז מגוריהם (כך לא יהוו איום צבאי).
היישום, אם כן, מתבטא בגיבוש פרויקטים – בניית ערי אוצר לפרעה (פיתום ורעמסס), מינוי שרים הגובים מהם מיסים וכן הצבת שוטרים מתוך בני ישראל כדי לפקח על בני עמם (יצירת מעמדות וסכסוך פנימי – בתוך בני ישראל).
יתרה מכך, פרעה גם מקפיד על עדכון התכנית שלו בהתאם לתנאים ולנסיבות, שכן בשעה שהבחין כי חלה התרופפות במשמעת של בני ישראל (כששמשה הופיע – שחקן חדש בזירה), פרעה מכביד את השעבוד בכך שלא נותן לבני ישראל את חומר הגלם (התבן) ומנגד מבקש מהם לספק כמות עבודה גדולה יותר.
פרעה כאסטרטג באופן ברור את מיקומו וכיוון התקדמותו על בסיס האיומים בסביבתו, ומכאן גזר את היעדים לביצוע ע"י סדרת החלטות והקצאת משאבים.
תכנון הוא הליבה של כל פעילות ארגונית מנוהלת.
תכנון אסטרטגי מוצלח הינו תנאי הכרחי להשגת היתרון התחרותי של הארגון. אך לא די בכך, שכן יישום האסטרטגיה הנבחרת והוצאתה לפועל היא זו אשר תקבע בסופו של דבר את מיצובו העתידי של הארגון ואת האופן בו יתמודד עם כוחות השוק ועם סביבתו הפנימית והחיצונית.
בדומה לפרעה, היכולת של הארגון ושל אנשיו להתנהל באופן גמיש ודינמי, לחזות שינויים ולהתכונן אליהם, להגיב מהר ובזמן לאתגרים, הם המאפיינים את הארגונים הנהנים מהצלחה לאורך זמן.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"