רק אני ואנוכי?
ג'ים קולינס, בספרו "גלגל התנופה" מגדיר את "מנהיגות שלב 5" כמאפיין מרכזי להצלחה ארוכת טווח של ארגון. מנהיגות זו משלבת צניעות אישית לצד כוח רצון בלתי מתפשר להשגת מטרות הארגון. מנגד, קולינס גם מציין כי כשני שליש מהחברות שהשתתפו במחקרו הובלו על ידי מנהיגים המונעים מאגו, שבמקרים רבים הובילו לסגירת החברה או לבינוניות מתמשכת שלה.
מחקר של SeedRef מיין את כישורי המנהיגות לתריסר תכונות משנה. אחת התכונות שנבחרו כחשובות למנהיג היא תכונת ה'אין-אני' – אי-אנוכיות. ממצאים אלה מקבלים משנה תוקף במחקר של מארקום וסמית' המתואר בספרם "אגונומיקס – מה הופך את האגו לנכס הכי גדול שלנו (או לנטל הכי יקר)", אשר מצא – שכמחצית מאנשי העסקים העריכו את עלות האגו לארגון שלהם ב-6%-15% מהרווח השנתי.
עובד, מנהל או נציג דירקטוריון, המונעים מאגו עשויים להתעקש כי רק הפתרונות המוצעים על-ידו הם הנכונים. התנהלות זו שמאופיינת באי הקשבה לאנשי מקצוע מנוסים יותר, או בכלל ויתור על דעתם, אולי תוביל לכך שהפתרון יהיה שלהם – אך כך גם הכישלון. נראה כי החלטות המונעות מאגו גובות מחיר ארגוני כבד ועשויות להיות ההבדל בין הצלחה לאי הצלחה.
על אנוכיות בפרשת השבוע, פרשת וארא שם נאמר:
"כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה': הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם" (שמות ז, יז).
מה מטרת הכפילות לכאורה – "אֲנִי" ואחריו "אָנֹכִי"? יכול היה לומר למשל: 'בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בהכותי..' או 'הנה אנוכי מכה וידעת כי ה' שלחני'?
יתכן כי הכפילות מרמזת על עיקרון מידה כנגד מידה, המתייחס להתנהלותו של פרעה. נפרט:
- גאוות פרעה: פרעה התייחס לעצמו כאל אל על-אנושי. כאשר משה בא אליו בשם ה' הוא עונה: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלו…לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" (שמות ב, ה). נראה כי גאוותו של פרעה הגדירה התנהגותו העיקשת, אי ההקשבה וההתעלמות מהמציאות, גם כשעבדיו הזהירו אותו "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם…" (י, ז).
- ענישת פרעה: בברית בין הבתרים נאמר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד). המילים "דָּן אָנֹכִי" רומזים על הקשר בין הענישה למעשה – דין על מידת הגאווה שנהג פרעה כאשר שיעבד ועינה את בני ישראל מעבר לדרוש – גם לא למען רווח ותועלת, שהרי פרעה יכול היה לבקש יותר לבנים, אך בחר למנוע את חומר הגלם – התבן ולא ביקש להגדיל התפוקה. אם כן את האנוכיות של פרעה אנכי אדון.
יתר על כן, כאשר ה' שולח את משה להוציא את בני ישראל ממצרים (ג, י), משה משיב מיד: "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה" (ג, יא). כאילו שואל: האם אני הוא "האנוכי" שדובר עליו לענישת פרעה? ה' משיב לו: "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ" (ג, יב) – אתה השליח שלי וגם אהיה עמך לכן, אני הוא ה-"אנוכי" כפי שהובטח לאברהם.
המילה "אנכי" אם כן רומזת לעיקרון מידה כנגד מידה: האנוכיות (אגואיזם) של פרעה – התמקדות ב"אני" תוך התעלמות מצרכיהם ודעותיהם של אחרים, הובילה לנפילתו ("אין-אנוכי") ואף גרמה להפסדים כבדים למצרים.
עפ"י פרופסור יאיר אהרוני: "אחת הסיבות המרכזיות לכישלונם של ארגונים היא התחושה של המנהלים העומדים בראשם כי הם יודעים הכל", כפי שמתואר נפלא במשלי: "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִּשָּׁלוֹן גָּבַהּ רוּחַ" (משלי טז, יח). מכאן שהצלחה של מנהיג טמונה בין היתר, ביכולתו לוותר על האגו: לפעול בצניעות, לחלוק קרדיט, לשתף רעיונות, להקשיב לדעות אחרות, להאציל סמכויות ולהתמקד בטובת הכלל. ניהול מושכל של האגו אינו רק מעלה מוסרית, אלא גם תנאי הכרחי להצלחה ארגונית ואישית. לא אני ולא אנוכי…- מנהיג !