ערכים ושגשוג
מורטון מנדל בראיון לדה-מרקר ("מה חשוב יותר למנהיג: שכל או ערכים? 06/2016) ציין כי כשכתב את הספר על מנהיגות היה משוכנע שהערך החשוב ביותר למנהיג הוא שכל – עוצמת-אש אינטלקטואלית. מנדל סיפר כי שינה את דעתו וכי הפרמטר החשוב ביותר למנהיג הוא הערכים – "כוח המוח הוא אמנם תנאי הכרחי למנהיג, אבל לא די בו, ואין ספק שהעולם יהיה מקום טוב יותר אם לאנשים יהיו ערכים".
ערכים בכלל וערכי-על בפרט, מייצגים עקרונות מנחים מרכזיים שלאורם פועל האדם כאמצעי להשגת מטרותיו. תרבות ארגונית אתית וחיובית מתבססת בעיקר על האופן בו מתייחסים לאחרים – אל ממשקים בארגון ומחוץ לארגון – עד כמה רווחים למשל ערכים כגון: כבוד, אדיבות, הגינות, אכפתיות ויושרה בשגרת הפעילות הארגונית. שכן, התייחסות לזולת הינו ערך-על כולל וטומן בחובו עוצמה רבה – אישית ואף כלכלית.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה שם נאמר:
"וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת" (דברים לג, יג)
משה מברך את שבטי ישראל לפני מותו, ומתאים לכל שבט ברכה בהתאם לייחודיותו. יוסף מתברך – "מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ" – שארצו תהיה מבורכת בשמש ובמי תהום.
נשאלת השאלה,
מדוע יוסף מתברך בברכה זו?
רש"י מפרש – "שלא הייתה בנחלת השבטים ארץ מלאה כל טוב כארצו של יוסף". אך פירוש זה אינו מסביר את הקשר בין תכונות וייחודיות שבטי יוסף לבין ברכה זו.
נראה אם כן שההסבר טמון בקשר המובנה בין התנהגות ערכית ומשמעת דתית, לבין שגשוג וברכה ביבול האדמה כנאמר: "והָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם… וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ… וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ… וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ…" (יא, יג-טו)
אנו עדים להתנהגותו הערכית של יוסף למשל מול אשת פוטיפר, שלא נכנע לשכנועיה, לעומת אדם הראשון שאכל מעץ הדעת בעצת אשתו. מכאן בעוד שהאדמה נתקללה עבור אדם הראשון, יוסף זוכה להתברך באדמה. יתירה מכך, גם כמשנה למלך מצרים, יוסף הקפיד לשמור על ערכי בית אביו.
מנגד, מלכי ישראל רבים התאפיינו ברמה מוסרית נמוכה והתמקדו לרוב בהיבטי נהנתנות. נראה שכתוצאה סבל עם ישראל מתקופות בצורת (=אין יבול ושגשוג) ותקופת גלות (=אין אדמה). כך למשל הנביא מתאר את נהנתנותם של מלכי ישראל: "פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן" (עמוס ד, א).
מאחר והיבול והשגשוג (=או ההפך), האישית והלאומית, הם תוצאה של התנהגות ערכית, יוסף מתברך בברכת "מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ" כלומר שיתקיים בו הקשר המובנה בין ההתנהגות הערכית המאפיינת אותו לבין שגשוג כלכלי וברכת האדמה.
ערכים ארגוניים הם אמנם 'רק' צורות התנהגות אך בפועל אם כתובים נכון וברור – באופן מפורש, מפורט ואף עם דוגמאות פרקטיות – ללא מקום לאי הבנה או פרשנות, הם מגדירים כיוון ברור ומאפשרים לעבוד בהרמוניה ובעקיבות – בשגרה ובתקופות אנומליות. מכאן חשיבותם – שכן, הערכים הם הבסיס והיסוד להשגת מטרות הארגון -"מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ" – הצלחה כלכלית ושגשוג.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
