מנהיגות ואינטליגנציה רגשית

*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***

פעולות ארגוניות יומיומיות נתפסות לעיתים כפעולות רציונליות ומקצועיות, שמנוהלות באמצעות כלים, נהלים, שגרות ויעדים. בפועל, כמעט כל פעולה כוללת גם היבט רגשי – מודע או לא מודע, שמשפיע על התנהגות עובדים, על תהליכים ארגוניים וביצועים, על אינטראקציות בינאישיות ועל קבלת ההחלטות. כל עוד ארגון מורכב מאנשים, נדרש להבין רגשות ולפעול ברגישות כחלק בלתי נפרד מהאחריות הניהולית.

אינטליגנציה רגשית עפ"י ג'ון מאייר היא היכולת לזהות את הרגשות שלנו ושל אחרים ולנהל אותם. דניאל גולמן מוסיף כי זו מיומנות מרכזית למנהיגות אפקטיבית, שאף חשובה יותר ממיומנות טכנית או מנת משכל. אינטליגנציה רגשית אינה מיומנות “רכה”, אלא אחריות מנהיגותית, המאפשרת לזהות מתי החלטה עלולה לייצר נזק אנושי וארגוני וכתוצאה לפעול ברגישות ולשאת באחריות בתוצאות.

אמנם יש הנוטים להתייחס לרגשות בביטול, כמשהו שאין לו מקום במקום העבודה, אולם בפועל מדובר במיומנות ליבה. רגשות הם כוח מארגן: הם מעצבים אמון, מחויבות, מוטיבציה ונכונות לשלם מחיר לאורך זמן. התעלמות מרגשות אינה ניטרליות, היא בחירה לוותר על אחריות במקום להתמודד עם ההשלכות.

על כך בפרשת השבוע, פרשת ויגש שם נאמר:

"כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (בראשית מד, לד).

בדבריו ליוסף, יהודה בוחר שלא לעסוק בהצדקה מוסרית על אף שמבין כי מדובר בעלילה, אלא מצביע על ההשפעה של השארת בנימין במצרים על אביו:

• "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ" (ל): יעקב מחבב את בנימין כנפשו, קשר קיומי (לא).
• "וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ … בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה" (לא): בנימין הוא הנחמה היחידה של יעקב לאחר מות רחל (אם בנימין) ויוסף.
• "פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (לד): אין מדובר בהערכה למצבו של יעקב אם יתממש המצב, אלא בהנחה מבוססת וודאית.

יהודה מוכן להיות עבד ליוסף במקום בנימין. יוסף שואל את יהודה: מה כל כך מטריד אותך? נראה שאביכם אדם הגון וישר שהרי שלח חזרה את הכסף וכן מתנה, כאשר יראה שבנימין לא נמצא תסבירו לו שבנו הקטן והאהוב, גנב. ולא סתם גנב, אלא גנב את הגביע שמשמש את המשנה למלך לניחוש. יעקב יודע שגניבת כלי ניחוש דינו מוות. שהרי כשלבן שאל: "לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי" (לא, ל) יעקב ענה: "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה" (לא, לב), ממענה זה כך נראה נפטרה רחל. מכאן שיעקב יבין ואף יצדיק את מאסרו של בנימין כעונש על הגניבה.

יהודה מסכים עקרונית עם יוסף ומשיב לו שאם תהיה הזדמנות להסביר, יעקב יבין. אך כאשר יעקב יראה ש"הַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי", לא תהיה הזדמנות להסביר הוא לא יקשיב, יעקב יתמוטט ויתבוסס בצער ויגון עד סוף ימיו. לכן מוכן לשלם את המחיר באופן אישי ולהיות עבד במקומו של בנימין ובכך למנוע נזק בלתי הפיך. זו אינטליגנציה רגשית מנהיגותית – אחריות להשלכות הכוללת של ההחלטה גם על מי שאינו נוכח בחדר, אחריות שמתורגמת לפעולה ולמוכנות לשאת במחיר.

יתר על כן, יהודה כאמור מזהה שסיבת השורש לבקשתו של יוסף אינה גניבה, אלא שהוא מבקש עבד ולכן העליל גניבה על בנימין. היכולת לקרוא את המצב מעבר לנרטיב הגלוי, לווסת רגשות ולפעול מתוך אחריות – היא ליבת האינטליגנציה הרגשית. מתוך הבנה זו, יהודה מציע את עצמו כחלופה: בוגר יותר, חזק יותר, אחראי יותר. פתרון אנושי ומערכתי, שגם שומר על כבודו של יוסף וגם שומר על אביו יעקב כשבנימין ישוב לחיקו.

בדומה ליהודה, גם כיום מנהיגים נדרשים לחזק באופן שוטף ואקטיבי היבטים של אינטליגנציה רגשית כחלק מאחריותם הניהולית. זו היכולת לראות את התמונה הרחבה – מעבר לגלוי, להבין את ההשלכות האנושיות של החלטות, ולשאת באחריות להן – הן על מי שנוכח בחדר, הן על מי שלא. שכן מנהיגות נמדדת גם ביכולת למנוע את הרגע שבו “הנער איננו איתי”.