סגנונות למידה 

 

כאשר עובד חדש מצטרף לארגון, המצב האידיאלי הוא Plug & Play – שהעובד יפיק תוצרים איכותיים ומקצועיים ביעילות ובאופן עצמאי. חברות הפנימו זה מכבר כי קיים פער בין המציאות לאידיאל ואף השקיעו מחשבה ומשאבים בתהליך זה, מתוך הבנה שטיוב ודיוק התהליך יעודד הישארות העובד בארגון ויתרום להצלחה בתפקידו.

שלושה אתגרים עיקריים זוהו בתהליך העברת הידע מנקודת המבט של עובד חדש: (א) תיאורטי מדי, ללא שילוב מספק של דוגמאות, התנסות מעשית ומשימות "דרך הידיים". (ב) עמוס מדי, מידע חדש ורב המועבר באופן מרוכז ובזמן קצר מקשה להפנימו באופן מיטבי. (ג) שימוש בז'רגון ומונחים ארגוניים לא מוכרים היוצרים חוסר בהירות והבנה חלקית.

בנוסף, עולה ההבנה כי לכל אדם סגנון למידה שונה. כך למשל: יש הלומדים דרך ניתוח והסקת מסקנות, אחרים דרך התנסות חוויתית, יש הזקוקים להדרכה ישירה ממנטור סמכותי ואחרים לומדים מתוך ניסיון מצטבר של ותיקים. לפיכך, התאמת החניכה לדיפרנציאציה בסגנונות הלמידה ואף שילוב ביניהם היא המפתח לקליטה אופטימלית ושילוב מהיר ונכון של עובד במארג הארגוני.

על כך בפרשת השבוע פרשת האזינו שם נאמר:

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך" (דברים לב, ז).

משה מוכיח את ישראל שבעתיד יעזבו את דרך הישר ופונה בשאלה: "הַלה' תִּגְמְלוּ זֹאת"? (ו). האם ראוי לגמול כך לה' שעשה עמכם חסדים רבים מבריאת העולם? על מנת לוודא שמסר חשוב זה יופנם באופן מיטבי, משה פונה אל העם בארבעה סגנונות למידה:

1. "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם" – למידה קוגניטיבית-אנליטית הנשענת על חשיבה שכלית, זיכרון, ניתוח והסקת מסקנות. נשים לב כי נאמר "יְמוֹת", ולא ימי וכן "שְׁנוֹת" ולא שני, כי העיקר אינו פרמטר הזמן אלא האירועים שמעידים על חסדי ה'.
2. "בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר" – "בִּינוּ" הכוונה להתבונן. למידה חווייתית-התנסותית דרך המחשות ואמצעים ויזואליים, התנסות וצפייה (shadow).
3. "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ" – למידה דרך סמכות קרובה, מנטור סמכותי. למידה הנשענת על הקשבה לתשובות של אדם בר סמכא ("אביהם") שיודעים שרוצה בטובתם. לשון "וְיַגֵּדְךָ" – רומז ללשון קשה כגידים.
4. "זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָך" – למידה מחוכמת ניסיון, סיפורים ותובנות של ותיקים ("הזקנים"). לשון "וְיֹאמְרוּ" רומז ללשון רכה.

משה מבין כי לא כולם מפנימים מידע באותה דרך, המיקוד אינו רק 'מה' נאמר אלא גם 'איך'. שכן גם כשלומדים אותו הידע, אופן התיווך – השכל, ההתבוננות, ההדרכה או חכמת הניסיון משפיע על ההבנה. לכן משה בפנייתו אל העם משלב באופן מושכל בין הסגנונות על מנת שכל אדם יוכל להפנים את המסר על פי סגנון הלמידה האפקטיבי עבורו.

יישום של תהליך כזה דורש מארגון השקעה. הניסיון מצביע כי היא בהחלט משתלמת ובאה לידי ביטוי למשל בקיצור זמן ההכשרה, הפחתת טעויות, צמצום עלויות ובעיקר בעובד מרוצה בעל מוטיבציה שרוצה לתרום לאורך זמן להצלחת הארגון. הגדרה נכונה ומגוונת של תהליכי למידה ארגוניים לרבות חניכה לעובד חדש תתרום לצמצום פערי ידע מקצועיים וארגוניים ובעיקר לשילוב מוצלח של הידע והמידע החדשים במארג הארגוני.