במבחן פסיכומטרי הופיעה השאלה הבאה: דוד לשלמה: "אם אתה מסוגל ללכת בבטחה על קרש רחב וארוך המונח על הרצפה, מדוע שלא תצליח לעשות זאת על קרש כזה המחבר בין גגותיהם של שני בניינים בני עשר קומות?"

דוד אמר את הדברים בתגובה לבעיה ששלמה הציג לפניו. מה עשויה להיות בעיה זו?

1. שלמה חושש שאורחיו לא ייהנו מהארוחה שהכין, אף שאורחים רבים כבר נהנו בעבר מארוחותיו המוצלחות.
2. שלמה שהביס את אלוף העולם בשחמט, חושש מתבוסה במשחק מול ידידו צפניה.
3. שלמה חושש לשיר בנוכחות קהל, אף שהוא מיטיב לשיר במקלחת.
4. שלמה חושש שמא לא יצליח בבחינה בתנ"ך, אף שהצליח במתמטיקה.

לא בכדי מוקדש חלק ייעודי בבחינה ליכולת הסקת מסקנות. פענוח מתוך מידע והבנה נכונה של מה נובע ממה, היא מיומנות חשיבה משמעותית שבכוחה לייצר מידע חדש, שימושי ורלוונטי מתוך עובדות קיימות. בעידן בו אלגוריתם חכם תופס מקום של כבוד בקבלת החלטות אף בנהיגה ובאבחון רפואי, מיומנות הסקת מסקנות אנושית מקבלת משנה מורכבות ומכאן גם חשיבותה הרבה.

על הסקת מסקנות בפרשת השבוע, פרשת חוקת שם נאמר:

"וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ, כט).

אהרון נפטר על הר ההר בנוכחות משה אחיו ואלעזר בנו בלבד, אם כן כיצד ראו זאת בני ישראל?

רש"י: "כשראו את משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו: היכן הוא אהרן? אמר להם: מת. אמרו לו: אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המוות? מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במיטה, ראו והאמינו".

יונתן בן עוזיאל: ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל בזכותו של אהרון – נסתלקו, כך ראו שאהרון מת.

הסבר בלשני על בסיס פירוש החזקוני: הפועל 'לראות' אינו מייצג רק חוש פיזי אלא גם מציין ידיעה והבנה – תפישה בשכל. כך למשל כוונת השאלה "אתה רואה"? היא – האם אתה מבין? ו-"נראה לך"? פירושו: כך אתה חושב? כמו-כן כשאומרים שהדברים 'נראים' – הכוונה שהם סבירים והגיוניים. יתר על כן, הפעלים הנרדפים: 'לחזות' מייצג גם מי שרואה את העתיד ו-'להתבונן' מייצג ראיה נבונה, מכוונת ומעמיקה.  
גם במקורות אנו מוצאים שימוש דומה בפועל 'לראות', למשל: "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך" (אבות ב, ט) שדבריו נכונים ונבונים. וכן "וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר" (בראשית מ, טז) שר האופים הבין שפתרון יוסף את חלום שר המשקים הוא טוב וכו'.

אף כאן "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה", בני ישראל ידעו והבינו, עלו שלושה – ירדו שניים וכן ראו את אלעזר לובש בגדי אהרון המיוחדים לכהן גדול והסיקו שאהרון נפטר. שילוב שלוש מיומנויות הובילו למסקנה זו: הוכחה – ראו מיטתו בנבואה. תוצאה – לא ירד. היסק לוגי – הסתלקות ענני הכבוד.

בני ישראל הבינו את פטירתו של אהרון באמצעות פועל פיזי שבא לידי ביטוי בממד רוחני – מחשבה, תבונה ורגש. כאמור, רמה גבוהה של מיומנות הסקת מסקנות מאפשרת לפרש השפעות גורמים ולהגיע להחלטות מושכלות תלויות קונטקסט. זו מיומנות אנושית חיונית, במיוחד לאור דומיננטיות האלגוריתם הבינתי. שכן היא מאפשרת לנו להיות ביקורתיים אל מול פלט הפלא ולהנות מיתרונותיו אל מול הסיכונים הטמונים בתכלול לא מספק של מידע ונתונים.

אגב כך, נציין כי שלמה חושש לשיר בנוכחות קהל, אף שהוא מיטיב לשיר במקלחת (תשובה 3). על שאלה זו ענתה הבינה נכון ותוך פחות מרגע…

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***