ניהול סיכוני המדבר היבש

 

סיכונים הם חלק אינטגרלי מחיי הארגון. במציאות המאופיינת ברמה גבוהה של עמימות ואי וודאות, עולה ביתר שאת חשיבות ניהולם באופן קבוע ושיטתי. סיכון הוא ביטוי לחוסר יכולת פוטנציאלית לשמור על רציפות והמשכיות תפעולית ולהשיג את המטרות והיעדים. זהו תרחיש שעלול להתממש, שלא לפי התכנון ושטמון בו פוטנציאל לגרימת נזק.

אמנם ישנם סיכונים שפרטיהם טרם נהירים לנו, אך ברור שהם קיימים. באחריות הארגון לנהל את מגוון גורמי הסיכון באמצעות שגרות ניהול קבועות, מתודולוגיה שיטתית וחשיבה יצירתית שיסייעו לאיתור מוקדם של נקודות תורפה וכשלים פוטנציאליים. וכן לנקוט פעולות – שגרתיות ופחות שגרתיות, שיאפשרו להסירם במקרה הטוב או לחילופין למזער את חומרת השפעתם ואדוותיהם אם יתממשו, במקרה הפחות טוב.

על כך בפרשת השבוע, פרשת עקב שם נאמר:

"הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין מָיִם; הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ" (דברים ח, טו).

מה הקשר בין חלקו הראשון של הפסוק המתאר את תנאי המדבר המאתגרים – חום, יובש, צמא ומזיקים לחלקו השני המתאר את נס הוצאת המים "מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ"?

היובש המדברי והצמא גורמים לנחשים ועקרבים לצאת ממקום מסתורם. הנחש שרף, הידוע גם כצפע ארצישראלי מסוכן במיוחד (בשם גן רוה).  לפי פירוש הירושלמי: "חברבר (סוג נחש) כשנושך אדם, אם האדם קדם למים – הנחש מת, אם הנחש קדם למים – האדם מת". במדרש מסופר על רבי חנינא בן דוסא: "היה עומד ומתפלל בא חברבר והכישו, לא הפסיק את תפילתו ומצאו את הנחש מת. אמר רבי יצחק בר אלעזר, ברא לו הקב"ה מעיין תחת רגליו כך שהקדים למים".

נראה כי נס המים מצור החלמיש הוא פתרון לא שיגרתי לסיטואציה מאתגרת ומטרתו לתת לא רק פתרון נקודתי להרווית הצמא הכבד של העם בתנאי מדבר קשים, אלא כולל גם הסתכלות רחבה ומתן מענה פרואקטיבי לכלל הסיכונים הנוצרים מתנאים אלה כמו נטרול איום המזיקים, וכתוצאה לאפשר לבני ישראל המשך קיום בביטחון. פתרון המים מצור החלמיש אינו שיגרתי ואף עוצמתי שכן, בעוד שמתואר בספר במדבר שמשה הוציא מים מן הסלע, כאן הוציא מים מצור החלמיש, סוג אבן קשה אף מסלע, מה שמגדיל את עוצמת הנס.

חשיבה מבוססת סיכונים היא כלי חשוב להשגת מטרות הארגון. לכן על אף העומס היומיומי ותחושת הבירוקרטיה לכאורה, שלעיתים חשים כלפי פעולות שיטתיות כמו ניהול סיכונים, מומלץ לתת לנושא תשומות ניהול הולמות, יצירתיות וראויות. נראה כי יובש המדבר, מזיקים ארסיים ומים מצור החלמיש, אינם רק תיאור תנ"כי אלא גם מציאות ארגונית נוכחת. שכן, מי שמתעלם מסכנה שעלולה לצאת ממחבואה עלול למצוא עצמו נעקץ; בד בבד מי שפועל נכון מבעוד מועד – מגלה מעיין מים חיים עוד לפני שמתחיל לחוש צמא…