מצוידים, לא בשלים
שינויים הם רוח התקופה, גם בעולם הארגוני. לעיתים נדמה כי הצטיידות היא מפתח להצלחה של שינוי – השקעה רבה של תקציבים בטכנולוגיות חדשניות ומערכות מתקדמות, בגיוס עוד עובדים מוכשרים, בד בבד עם בניית תוכניות ע
בודה מפורטות ומצגות מושקעות. עם זאת, נדמה פעמים כי למרות ההשקעה הרבה, השינוי הרצוי פשוט לא קורה.
הצטיידות – הן במשאבים, הן בתוכניות היא אמנם תנאי הכרחי להצלחת שינוי, אך בהחלט לא מספיק, נדרשת גם בשלות ומוכנות תרבותית, רגשית וניהולית, כדי שהפוטנציאל הטמון בשינוי הארגוני יתממש באופן מיטבי. מכאן שלא די לשאול: האם יש לנו את כל המשאבים הדרושים, כגון: תקציב, טכנולוגיה ואנשים מיומנים? אלא נדרש להתמודד גם עם השאלה הקריטית: האם אנחנו באמת מוכנים לעשות את הצעד הנדרש?
על כך בפרשת השבוע, פרשת בשלח שם נאמר:
וַיַּסֵּב אֱ-לֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם-סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג, יח).
בכור שור מפרש כי הכוונה ב-"חֲמֻשִׁים" היא למצוידים במזון, בדומה ל-"וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית מא, לד) – אגירת המזון בשנות השובע. בני ישראל הצטיידו במזון לדרך, שכן החלו להתקיים מהמן רק חודש לאחר יציאתם ממצרים, שנאמר: "וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין…בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (טז, א), שם התלוננו וקיבלו את המן.
רש"י מוסיף שני פירושים למילה "חֲמֻשִׁים": (א) מצוידים בכלי מלחמה, (ב) חמישית – שרק אחד מתוך חמישה יצא ממצרים.
אם היו חמושים, מדוע ה' הוליך את בני ישראל בדרך עוקפת? שכן, נראה כי ההסבר המקובל כי "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" סותרת לכאורה את היותם חמושים בכלי נשק.
אלא עולה כאן ההבחנה בין הצטיידות לבשלות ומוכנות. למרות שבני ישראל היו מצוידים בכלי נשק, הם לא היו מוכנים ובשלים נפשית להילחם. 210 שנות שעבוד הותירו בהם חותם של תפיסה עצמית של נחיתות ופחד מעימות. כך למשל ביום הראשון שמשה יצא לראות את אחיו, הוא רואה איש מצרי (אחד) מכה איש עברי מאחיו (רבים) ואף אחד מהעברים אינו מתקומם. נראה כי ההצטיידות בכלי נשק היה כדי להקנות לבני ישראל מידה של תחושת ביטחון אך לא די בה בלבד, שכאמור, למרות שהחזיקו בנשק עדיין לא היו מוכנים להילחם.
מכאן שהכוונה ב"חמושים" אינה רק להצטיידות חומרית אלא גם למוכנות נפשית. שכן בעוד שהצטיידות מייצגת מצב טכני – החזקה במשאבים. מוכנות מייצגת מצב מנטלי וארגוני – היכולת לבצע שינוי. מוכנות ארגונית אינה רק פונקציה של משאבים, אלא גם של מנהיגות הפועלת ותומכת באופן אקטיבי למימוש מיטבי של פוטנציאל הארגון למשל באמצעות חזון ברור, תהליכים תומכים, שגרות ניהוליות, תרבות ארגונית וכן תהליכי למידה והפקת לקחים. הובלה מוצלחת של שינוי ארגוני בר-קיימא, אם כן אינה תלויה רק במשאבים, אלא בעיקר במשאבים רגשיים, תרבותיים וניהוליים. "חֲמֻשִׁים" – לא רק טכני אלא בעיקר מנטלי.
אגב, חיל חימוש אחראי על כלי הנשק והציוד הצה"לי. מקור המילה היא במסכת שבת סג: "לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח", מכאן פירוש נוסף ל"חמושים" – מצוידים בחמישה כלי נשק.