שם המיומנות: העדפה מודעת
גיוס עובדים – אחת ההחלטות הניהוליות המורכבות. האתגר המרכזי טמון בין היתר בכך שההחלטה אינה מתבססת רק על נתונים אובייקטיביים אלא מושפעת גם מהעדפות אישיות, נטיות, אינטואיציה ותחושות בטן. משפטים כמו: "אני מחפש אנשים עם מוטיבציה בשמים וראש גדול", או "חשוב שיצליח להשתלב בתרבות הארגונית המיוחדת שלנו" או "על פניו המועמד עונה על כל הדרישות, אבל משהו מרגיש לי לא מדויק", ממחישים את השפעתם של גורמים סובייקטיביים על התהליך.
לאור מורכבות זו, לא מפתיע שארגונים רבים מאמצים כלי בינה מלאכותית במטרה לייעל את תהליך הגיוס – לדייק את ההתאמה לתפקיד, ולצמצם ההשפעה של ההטיה האנושית. עם זאת, גם בעידן בו הטכנולוגיה תופסת תאוצה, עדיין רוב הפעילות והדינמיקה הארגונית מתבססת על אינטראקציה בין אנשים. מכאן שנדרשת מיומנות שתסייע לשמירה על איזון בין טכנולוגיה לאנושיות, באופן שההחלטות הטכנולוגיות לא יאפילו על שיקולים אנושיים רגשיים ותרבותיים – ולהפך.
העדפה מודעת אינו מונח פרדוקסלי אלא יכולת חשובה המקבלת משנה חשיבות בתקופה זו. יכולת זו מאפשרת לשלב באופן מושכל בין שיקולים רציונליים להעדפות אנושית, מתוך מודעות ובחינה ביקורתית.
על העדפה מודעת בפרשת השבוע, פרשת ויגש שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי" (בראשית מד, כז).
דברי יהודה ליוסף מעוררים שאלות כגון: לשם מה תוספת המילה: "לי", לכאורה די היה לומר "שְׁנַיִם יָלְדָה אִשְׁתִּי"? יתר על כן, הרי יעקב נשא ארבע נשים – רחל, לאה ושתי השפחות בלהה וזלפה – מדוע מייחד "אִשְׁתִּי" רק לרחל? וכן מדוע יהודה אינו מזכיר כאן אחוות האחים ומתמקד בשני הבנים שילדה רחל?
נראה כי לא בכדי נעשה שימוש במילים אלה. שכן על אף שנשא 4 נשים, יעקב העדיף את רחל מתוך חיבור רגשי-אישי, וראה בה את אשתו העיקרית, כפי שנתמך במקורות הבאים:
- העדפה רגשית: "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה" (בראשית כט, ל).
- השקעה: הסכים לעבוד פעמיים שבע שנים למען נישואיו לרחל.
- קדימות היררכית: "ַויִּשְׁלַח יַעֲקֹב, וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה" (לא, ד). עפ"י רש"י – רחל תחילה ואחר כך לאה. שרחל הייתה עיקר הבית, בשבילה התחבר יעקב עם לבן. נראה אף שבשיח בני לאה הם נהגו להקדים רחל לאימם, למשל בהתבטאות של בועז ובית דינו משבט יהודה (בן לאה): "כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם" (רות ד, יא).
- בחירת ליבו: מיטת יעקב היתה נתונה תדיר באוהל רחל (רש"י לה, כב) שכן אותה נשא מבחירה ומאהבה. לאה נישאה לו במרמה, ובלהה וזלפה הפכו לנשותיו בשל בקשות רחל ולאה.
- כבוד ושייכות כ"אשת יעקב": כאשר מונה את בני משפחת יעקב אומר: "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן" (מו, יט) גם כאן רש"י מציין – בכולן לא נאמר "אשת" רק ברחל שהינה עיקר הבית.
- בנימין ויוסף – ביטוי לאהבתם: מבהיר את הקשר העמוק בין יעקב לבניה של רחל, ואת הסיבה ליחס המיוחד לבנימין – אהבתו לאמו רחל והעדרו של יוסף.
נראה כי העדפתו הרגשית-אישית של יעקב לרחל, גם ממצבים אותה בעיניו כאישה העיקרית בביתו. רחל האישה היחידה מתוך הארבע שיעקב נישא לה מתוך כוונה, בחירה ואהבה – לא בשל נסיבות חיצוניות, אלא מתוך רצון והעדפה סובייקטיבית.
העדפות אישיות הן אנושיות וטבעיות. נראה שהמשמעויות וההשפעות של הממד האישי-אנושי טרם מוחשבה באופן אופטימלי. מכאן שפיתוח וטיפוח יכולת של העדפה מודעת מאפשרת להבין את ההשפעה שלהן, לבחון אותן באופן ביקורתי ולשמור על איזון מיטבי בין היבטים אנושיים לרציונליים. מיומנות חשובה במיוחד בעולם בו הטכנולוגיה תופסת תאוצה ומקום מרכזי. העדפה מודעת – לא פרדוקס – מיומנות.
