מיום האישה ועד יום הכרת תודה –

העצמת ערכי ליבה בעיצומו של יום

 

מה משותף לתאריכים: 08.03, 07.04, ו-05.06?

המשותף לתאריכים אלה שמדובר בימים מוגדרים בלוח השנה שמטרתם לתת פוקוס ייעודי למצב שלכאורה בשגרה. למשל: 8 במרץ – יום האישה מכיר בהישגי נשים ומעודד שוויון מגדרי. 7 באפריל – יום הבריאות העולמי מטרתו להעלות המודעות לחשיבות הבריאות ולעודד אורח חיים בריא. 5 ביוני – יום איכות הסביבה נועד לתת פוקוס לנושא הסביבה.

תאריכים אלה הם דוגמאות לנושאים שהוגדר עבורם ימי מיקוד ספציפיים מאחר ומסמלים ערכי ליבה מרכזיים בחיי האדם. אמנם לרוב אנו פועלים בשגרה לאור ערכים כגון שוויון, בריאות ואיכות סביבה, אך בימים הייעודים מעלים נושאים אלה לסדר היום באופן מפוקס ומדגישים חשיבותם.

על בסיס עקרון זה, גם חברות יכולות להגדיר בלוח השנה הארגוני ימי מיקוד למתן דגש והעלאת מודעות לערכי הליבה והתרבות הארגונית כדי לחזק ולמנף עקרונות מנחים לאורם פועלים בארגון. ניתן להגדיר למשל: יום הכרת תודה לעובדים, יום חדשנות ויצירתיות, יום פיתוח מיומנויות אישיות ועוד.

על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:

"וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא כג, כא).

פסוק זה מתייחס לחג שבועות ומתאר אותו כיום מקרא קודש שלא עושים בו כל מלאכה.

בפסוק מוזכר הביטוי "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", כפי שמצוין גם בהקשר של יום כיפור: "כָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא כג, כח). נשאלת השאלה, מדוע ביטוי זה מוזכר במועדים שבועות וכיפור? מה בא להדגיש?

נסביר (על פי רבי יצחק אליהו לנדא ואברבנאל):

נראה כי רוב החגים נחגגים לזכר אירועים וניסים שהתרחשו לאבותינו, למשל: פסח – יציאת מצרים. סוכות – ענני כבוד. וכן החגים שנקבעו לאחר הכניסה לארץ: פורים – הצלה מגזירות המן. חנוכה – ניצחון המכבים ופך השמן.

אך שבועות וכיפור מהותם אינם לזכר אירוע או נס, אלא מהווים יום שיא למיקוד בערכי ליבה המיושמים בשגרת היומיום. נפרט:

• שבועות – חג חקלאי בו חוגגים את זמן תחילת הקציר, גם מייצג יום שיא למעמד מתן תורה. ערך לימוד התורה ובוודאי שיישומה הם חלק אינטגרלי משגרת החיים – היא נלמדת בכל יום ובכל דור ואף על אדם לחוש כל יום מחדש כאילו קיבל אותה היום.
  בנוסף, חג שבועות מסמל גם את מצוות התמיכה בעניים ובחלשים המגולם בערך הצדקה.
• כיפור – ערכי החרטה, הסליחה והמחילה ערכי יסוד לקיומה של חברה אנושית מיטבית, אל מול ערכי ליבה אלה גם ה' הגדיר לנו יום ממוקד לחרטה וכפרה על חטאים שבין אדם למקום.

מכאן שהביטוי "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" מטרתו לבטא גם העצמת ערכי הליבה וגם בעיצומו של יום – ערכי יסוד הראויים להתקיים תמיד כחלק מהשגרה בד בבד עם הגדרת ימים ייעודיים להדגשת חשיבותם. מועדים אלה גם מדגישים כי כללים וחוקים (=חג שבועות) לצד אפשרות לסליחה ומחילה (=יום כיפור) מהווים חלק מקיומו של העולם ומבטיח את שלושת היסודות עליהם הוא עומד (אבות א, ב): התורה – חג מתן תורה. העבודה – כיפור. גמילות חסדים – מצוות צדקה ומתנות עניים.

יתר על כן ניתן לראות במשמעות הביטוי "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" כמושאל מהעצם הגופנית המסמלת יציבות וחוזק לצד היותה אחד המרכיבים הבסיסיים בגוף. באופן דומה גם ערכי ליבה כאשר הם מיושמים נכון הן בפעולות היומיומיות הן בימי מיקוד, מאפשרים הרמוניה ועקיבות – בשגרה ובעת משבר ומהווים בסיס איתן לקיום מיטבי ועצמאי של כל חברה וארגון.

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***