מודל הקרחון

*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***

 

מכירים את זה שאתם יושבים עם קולגה, מסכימים על מה המשימות, הוא מהנהן בהתלהבות ונראה שמבין את הנדרש, אך בפועל שום דבר לא קורה? או מנהל שמבקש מהעובדים להירתם ולהשקיע שעות נוספות כדי לעמוד ביעד המאתגר של פרויקט אסטרטגי, אבל הוא עצמו מגיע יום כן, יום לא, יום למה לא? דוגמאות אלה ממחישות מצב בו אנשים “משדרים ברגליים” את הערכים והאמונות המניעים אותם. שכן “קצה הקרחון” הנראה לעין, לא תמיד משקף את ההנחות והדפוסים שמניעים את ההתנהגות.

"החשוב באמת סמוי מן העין", כתב סנט־אכזופרי ב-"הנסיך הקטן". מודל האייסברג בהתאם על פיו, רק חלק קטן מהקרחון הארגוני גלוי ונראה לעין למשל: דוחות, תוצאות, התנהגויות ואירועים. מרביתו, חבוי מתחת לפני השטח – אמונות, ערכים, דפוסי פעולה והנחות יסוד. הרובד הסמוי הוא למעשה מה שמניע ומעצב את המציאות. עפ"י מודל זה, הביצועים וההיבטים הגלויים הם רק קצה הקרחון של מערכת עמוקה ורבת־שכבות. לכן אין להסתפק רק במה שנראה לעין אלא להתעמק ולאתר את החלק הסמוי שנמצא בבסיסו, כי ברובד זה ולא בקצה הקרחון, נבנים אמון, מחויבות ותוצאות.

על כך בפרשת השבוע, פרשת נח שם נאמר:

"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יא).

מה מטרת הביטוי "לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים"? מה בא להוסיף? ומדוע הניסוח השונה והכפילות לכאורה בפסוק הבא: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (ו, יב)?

עפ"י פרשנים נראה כי בתחילה ההשחתה של דור המבול הייתה סמויה. מעשיהם היו מסווים, בגלוי לא ניכר כי חוטאים. כלפי חוץ החיים נראו תקינים. אבל בפנים ערכים התפוררו, האמון אבד והמוסר נשחק. מכאן שהביטוי "לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים" רומז לפנימיות, למה שהאדם מסתיר ושאינו גלוי לעין. חיזוק לכך בפירוש רש"י (עפ"י מסכת סנהדרין דף נז ): "וַתִּשָּׁחֵת" – השחיתו בעריות ובעבודה זרה עבירות הנעשות לרוב בסתר, על כן רק ה' ידע מעשיהם.

מכאן שכל אחד מהפסוקים מייצג סוג חטא אחר, בעוד ש"לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים" (יא) מייצג חטאים שבין אדם למקום (סתר), "דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (יב) מייצג את אלה שבין אדם לחברו (גלוי). יתר על כן, נראה שכאשר אדם מתעלם מערכים פנימיים, ההתנהגות כלפי האחר נרמסת וכך גם להפך. למשל פרעה בתחילה התכחש ליוסף: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח) ואחרי כן אמר: "לֹא יָדַעְתִּי את ה" (שמות ה, ב). נראה כי בדור המבול החטא הסמוי הוליד חורבן גלוי. שכן מה שהתרחש בסתר בסופו של דבר גם צף על פני המים (תרתי משמע) – לטוב ולרע.  

גם בארגון פני השטח עשויים להיראות יציבים ומסודרים: תוצאות טובות, דוחות מרשימים לצד מטבח מאובזר ומסדרונות מעוצבים. אך מתחת לפני השטח עשויים להתקיים דפוסים שמאיימים על יציבות המרקם הפנימי. מכאן שנראות אינו מדד עיקרי להצלחה ארגונית יציבה, אלא היא נמדדת בעיקר באחריות למה שמניע אותה, למה שנמצא בבסיסה. שכן הרובד הסמוי הוא שמגדיר את מסלול ספינת הארגון אל עתיד מבטיח ומוצלח או להפך…