הנהלות רבות, במיוחד בחברות המאופיינות בהטבות ותנאי רווחה מפנקים מתקשות לעיתים להבין עזיבה של עובדים טובים. אמנם לרוב העובדים מעריכים את השקעת הארגון, עם זאת, נראה שהם זקוקים ומצפים לדברים נוספים, עמוקים יותר המאפשרים יותר משמעות ויותר איכות חיים במקום העבודה. למשל: הם רוצים שיראו אותם באופן הוליסטי – כאנשים, לא רק כעובדים. חשוב להם ששיגרת העבודה תתנהל בנחת ולא בעומס אינסופי, שיוכלו להתמקד במשימות מהותיות ולא בקפיצה ממשימה למשימה וכיבוי שריפות, הם גם רוצים לדעת באופן רחב מה היעדים והמטרות של החברה ולעיתים אף מצפים להבהרה לגבי הגדרת התפקיד שלהם – תחומי האחריות וגבולות הגזרה – תכלס מה מצופה מהם.

נראה כי הפער בין תחושות הנהלת הארגון לבין תחושות העובדים שמצביעים ברגליים, מייצג נקודת עיוורון של הנהלה שלא מספיק רואה ומבינה את הצרכים והציפיות של העובדים. נקודות עיוורון (blind spots) מייצגות פערים בתפיסת המציאות או הדחקה באופן מתמשך שאינם מאפשרים להכיר בקיומם או במשמעותם של נושאים מסוימים, כך שלא יאיימו (לכאורה) על הסדר הקיים.

על נקודת העיוורון בפרשת השבוע, פרשת קורח שם נאמר:
"אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם; הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה" (במדבר טו, יד).
מה משמעות הביטוי: "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר"?
יש המפרשים את הביטוי כפשוטו – פעולה פיזית של ניקור עיניים. עם זאת נראה שמושא הפעולה משתנה בין הפרשנים, בעוד רש"י ורשב"ם מתייחסים לניקור עיניהם של בני ישראל, פירוש התרגום מתייחס לתושבי כנען. נפרט:

• רש"י – אפילו ניקור עינינו לא ישנה דעתנו: משה הבטיח להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש, אך נראה שהתכוון להמית אותנו במדבר. לפי פירוש זה, בני ישראל אומרים למשה: 'אפילו תשלח אנשים לנקר את עינינו – לא נחשוש מכך ולא נעלה'.
• רשב"ם – עינינו רואות את כוונותיך האמיתיות: מסכים עם רש"י ומוסיף: 'אתה (משה) סבור שהאנשים שמתרעמים עליך אין להם עיינים לראות המכשול הזה, שהעליתנו מארץ מצרים – הארץ הטובה, למות במדבר".
• יונתן בן עוזיאל (תרגום) – ניקור עיני תושבי כנען אינה ערובה לניצחון: אפילו ניקור עיני תושבי כנען לא יסייע לנו לנצח אותם במלחמה חסרת הסיכוי.

מנגד, פירוש הכלי יקר מתייחס לביטוי זה כמטפורה ומסביר: דתן ואבירם חשבו שבגלל שהם מובילים מחאה נגד משה, הוא קורא להם כדי להציע תפקיד או מינוי של שררה, לשחדם שיסתלקו מהמחלוקת. מכאן השימוש בביטוי "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" מבטא המחשבה: 'כאילו תגרום לנו להעלים עינינו מטענותינו הצודקות על ידי מתן שוחד, שידוע "שמעוור עיני חכמים". לפי פירוש זה כוונת הביטוי לומר למשה: 'אנו רואים את תחבולתך לעוור את שיקול דעתנו – לא נשמע את הצעתך'.

השימוש בביטוי "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" מייצג אם כן, לא רק היבט פיזי אלא גם היבט מטאפורי של נקודת עיוורון – לאקונה תפיסתית של עצימת עיניים מטאפורית של דתן ואבירם – הן בהווה – המציאות היא רק כפי שהם תופסים אותה. הן בעתיד, עפ"י פירוש הכלי יקר, לתפיסתם באמצעות שוחד שיגרום להם להתעלם מהתמונה הכוללת והצודקת כפי שראו אותה עד כה ולהביאם לנקוט בדרך אחרת, שנאמר: "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת" (ישעיה לג, טו) או "טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם" (ישעיה מד, יח).

נקודות עיוורון הן תופעה אנושית הנתמכת גם במגוון סיפורי עם כמו למשל סיפור הפיל והעיוורים. נקודת עיוורון בארגון הוא מצב בו מנהלים ועובדים אינם מזהים כשלים או הזדמנויות המשפיעות על תפקוד הארגון. האתגר המרכזי בתופעה זו הוא שלרוב לא מודעים לקיומה. לכן, כחלק מפיתוח מיומנויות ניהוליות-מנהיגותיות מומלץ להתמקד גם בטיפוח חשיבה ביקורתית בד בבד עם מומחיות בשאילת שאלות אשר יסייעו להגביר המודעות ללאקונות אלה, למזער מבעוד מועד נקודות עיוורון ארגוניות ולהתמקד בתפיסת מציאות רחבה, רב ממדית וממגוון זוויות ראיה. נקודה זו, כך נראה תופסת משנה חשיבות לא רק בהיבט שימור עובדים אלא גם בהיבטים הקשורים לשימוש בכלי הבינה המלאכותית. נראה כי עקרונות נקודת העיוורון הנלמדים מדתן ואבירם, רלוונטיים ואף ביתר שאת גם כיום.

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***