למה חל"ת?
השבוע הודיעו מספר חברות כי לאור מצב המלחמה הם יוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). אמנם המצב הכלכלי בעקבות הלחימה לוטה בערפל ומאתגר מאד, בפרט בענפים מסוימים, בהחלט נכון בעת הזו לצמצם עלויות ולהתייעל. עם זאת, כעת יותר מתמיד ארגונים נדרשים גם לפעול בערכיות ולדון באופן יצירתי, גמיש ובראש פתוח, בשאלה – האם חל"ת בהיקפים אלה הוא הפתרון הנכון והאופטימלי לטווח הקצר והארוך? האם אכן נבחנו לעומק כל האפשרויות הקונבנציונליות והלא-קונבנציונליות טרם הבחירה בפתרון זה?
נקודת ההנחה היא כי הישגים נובעים בין היתר מפעולות המבוססות על ערכים, זה נכון במצבי שיגרה ומקבל משנה חשיבות במצבי חירום ומלחמה. לארגון יש אחריות וחובה מוסרית כלפי בעלי העניין שלו, כך שכשהלחימה תסתיים יהיה ארגון יציב לחזור אליו לרבות עובדים איכותיים, נאמנים, מחויבים ומסורים.
מכאן שבמידה ונדרש לחל"ת עובדים, יש לעשות גם צעד זה בערכיות – באנושיות, בשקיפות, בהגינות ובאופן מכבד לאורך כל התהליך עד לשובם של העובדים חזרה למקום העבודה.
הערכים מייצגים עקרונות מנחים מרכזיים שלאורם פועל האדם כאמצעי להשגת מטרותיו. תרבות ארגונית אתית מתבססת בעיקר על האופן בו מתייחסים לאחרים – בארגון ומחוץ לארגון. ההתייחסות לזולת הינו ערך-על שכולל עוצמה רבה – אישית ואף כלכלית.
על כך בפרשת השבוע, פרשת לך-לך שם נאמר:
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי; לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא. לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" (בראשית יב, יח-יט).
פרעה שואל את אברהם: (1) למה לא אמרת ששרה אשתך? (2) למה אמרת שהיא אחותך?
אברהם לא משיב לשאלות אלה. מנגד, במקרה דומה אצל אבימלך, אברהם משיב: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (כ, יא).
נשאלת השאלה, מה ההבדל בין המקרים?
נראה כי במצרים, אברהם הניח ששרה לא תילקח לבית פרעה בשל תשלום המוהר הגבוה עבורה. לכן לא התכונן לשאלות אלה. אך אצל אבימלך מאחר וזה המקרה השני הכין תשובה מבעוד מועד.
בנוסף אפשר גם להסביר כי יתכן ושאלותיו של פרעה היו רטוריות, שאלות שאין מטרתן לקבל תשובה ממשית, אלא לעורר הבחנה בבעיה. פרעה באמצעות שאלות אלה מעביר לאברהם מסר כי היה צריך לספר לו ששרה היא אשתו, אם לא בשלב הראשון, בוודאי כאשר גילה לו כי בדעתו לשאת אותה ("ואקח אותה לי לאישה"). יתר על כן, בתום שאילת השאלות, פרעה אינו משאיר לאברהם שהות לענות אלא מבקש: "וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ".
פרעה טוען כי הבין משתיקתו של אברהם כי דעתו נוחה מרצונו לשאת את שרה ולעשותה מלכה. העדפת אברהם לא לספר לפרעה כי שרה היא אשתו ולא אחותו – העדפת התועלת האישית על פני המוסר, עפ"י ערכי פרעה, זה מעשה שלא יעשה, לכן גירש אותם מארצו.
מנגד, אבימלך הבין מתשובתו של אברהם, כי לא ויתר על ערכי המוסר אלא חשש לחייו, שכן "יִרְאַת אֱלֹהִים" מתייחסת לערכים שבין אדם לחברו ובהיות המקום חסר ערכים אלה, חששו של אברהם בהחלט מוצדק ומנומק. לכן תגובתו של אבימלך: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב" (כ, טו).
מורטון מנדל בראיון לדה-מרקר (מה חשוב יותר למנהיג: שכל או ערכים? (06/2016) סיפר כי כשכתב את הספר על מנהיגות היה משוכנע שהערך החשוב ביותר למנהיג הוא שכל – עוצמת-אש אינטלקטואלית. מנדל סיפר כי שינה את דעתו וכי הפרמטר החשוב ביותר למנהיג הוא ערכים – "כוח המוח אמנם תנאי הכרחי למנהיג, אבל לא די בו, ואין ספק שהעולם יהיה מקום טוב יותר אם לאנשים יהיו ערכים".
אי הוודאות הוא פרמטר דומיננטי במציאות שלנו בעתיד הקרוב ונכון כי ארגונים ייערכו לכך באופן אופטימלי וראוי – לשלב את ההמשכיות העסקית עם עקרונות וערכים חזקים כתשתית שיוצרת אמון, מחויבת והדדיות לטווח ארוך, בכלל ההיבטים הארגוניים ובפרט בנושא החל"ת…
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
