לא כל הנוצץ זהב – ולא כל זהב נוצץ…

*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***

חברה רצתה לגייס את יואב, איש מכירות מוערך מחברה מתחרה, לניהול מחלקת המכירות. המנכ"ל חיזר אחריו חודשים רבים עד שהתרצה, מה ששכנע את יואב היא ההבטחה שיקבל שותפות בחברה ותפקיד סמנכ"ל. עד מהרה נראה כי מה שרואים משם לא רואים מכאן ומכירות חדשות לא הגיעו מכיוונו של יואב. אך ההבטחות לא היו תלויות בביצועים אלא בעצם הגעתו לחברה.

לעיתים כשמסתנוורים מסיפורי הצלחה נוצצים לכאורה, או מרושם חיצוני בין אם מדובר בכישורים, הישגים, מעמד או הבטחות מרשימות, ישנה נטייה לוותר על בחינה מעמיקה של התאמה לתפקיד ולארגון וכן על פעולות שיטתיות כגון הגדרת תגמול מדורג בהתאם לביצועים. לעיתים מה שנראה
כ-'מפעל פיס' עלול להתברר כהפסד יקר.

על כך בפרשת השבוע, פרשת חיי-שרה שם נאמר:

"וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן. וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה'… וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. (בראשית כד, כט-לא).

על פי המתואר נראה כי סדר הפעולות של לבן משונה לכאורה – קודם רץ, אחכ ראה התכשיטים ושמע את דברי אחותו, הרי סדר הפעולות המתבקש הוא ההפך – לרוץ רק אחרי ששמע את אחותו וראה תכשיטיה החדשים? וכן למה לבן הדגיש כי פינה את הבית?

לבן כנראה ראה מביתו את אחותו ותכשיטי הזהב – הנזם והצמידים והבין שאיש עשיר נתן לה אותם, והוא שם עיניו בממונו. לכן רץ החוצה ושואל אותה לפשר העניין, היא משיבה שקיבלה תכשיטים מהאיש לאחר ששאל על מקום ללון ואז לבן מזמין אותו להתארח בביתו ומתייחס אליו כאורח חשוב: "בּוֹא בְּרוּךְ ה'".

"וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת" – רשי: מעבודת אלילים. לבן לא ידע מה דתו של אליעזר ואת מי הוא עובד, אך בימי קדם לכל אדם, עיר ומדינה היו אלילים ופסלים שעבדו להם, לכן אומר לו כי פינה את הבית מעבודה זרה, כדי שיוכל לשהות בו בנוחות. עפ"י פירוש ענייני הפרשה לבן מדגיש כי הוא בעצמו פינה את הבית, שכן נהוג לתת תשר למי שטורח בשירות, לכן לבן מדגיש כי הוא הכין את הבית ולא משרת, לכן התשר מגיע לו.

ועוד אפשר לומר, שכאשר שיקול הדעת מוטה לאיזה עניין, זה עלול לשבש ההיגיון הבריא והלך הדברים. בשל חיבתו היתירה של לבן לממון, לא הקפיד על הסדר אלא קודם רץ ורק אחכ שאל למה?

נראה כי בכוחו של רושם חיצוני בין אם ממון, הבטחות, מעמד או הישגים נוצצים, להטעות ולעיתים אף להוביל לשיקול דעת מוטעה והחלטות פזיזות. גיוס כישרונות לארגון דורש הגדרת קריטריונים ברורים, בדיקה מעמיקה ומנגנון תגמול מדורג על פי ביצועים, כך ניתן לחזק את הסיכוי שהנוצץ אכן מייצג זהב ולא הופך להפסד יקר. שכן, לא כל הנוצץ זהב – ולא כל זהב נוצץ…