מאמר לסוכות: חכם עיניו בראשו

 

***  חדש – הבלוג האהוב עכשיו בספר ***

בחג סוכות נוהגים לקרוא במגילת קהלת, שם נאמר: "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" (קהלת  ב, יד)

נשאלת השאלה, מה משמעות הביטוי "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁו", הרי אם הכוונה להיבט פיזי – הרי שכל אדם עיניו בראשו, אם כן מה הכוונה?

מגילת קהלת במהותה מאגדת פתגמים, דברי חכמה ועצות מעשיות לדרך חיים נכונה. ההתייחסות לעיניים בפסוק זה הינו באופן מטאפורי. ניתן לפרש מטאפורה זו במגוון היבטים, כשכל פירוש מציג היבט פרקטי מעניין, ויחד הם אורגים מפת עצות ניהוליות חכמות ויישומיות. נפרט:

• נקודת האפס: "בראשו של העניין", כדי להבין אירוע או נושא יש לחזור לתחילתו – לשורשיו – לנקודת האפס, ומשם לבחון שלב אחר שלב את אופן התפתחותו.
• חשיבה תוצאתית: חשיבה המתחילה מהשורה התחתונה, מהבוטום ליין, מדגישה באופן ברור את המטרות ותוצרי העשייה הרצויים כשלב חיוני וראשוני בתכנון כל תהליך. התוצאה הרצויה הופכת למוקד ממנה נגזרים היעדים והפעולות שיובילו להשגתה. מכאן שהכוונה, שאדם יראה – בראשו של מעשה את התכלית והמטרה. אם כן על פי פרוש זה אולי ראוי היה לומר: "החכם עיניו בסופו" אלא שהכוונה היא כי בתחילת כל עניין החכם רואה לפניו את התכלית, כדוגמת: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
• הגיון וגחמה: העין והלב הינם איברים המשמשים לאדם כמתווכי מציאות, כמאמר חז"ל: "ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה" (ירושלמי ברכות א, ה). על פי הדיכוטומיה בפסוק, בעוד החכם הולך אחרי העין המייצגת את השכל וההיגיון, הכסיל הולך אחרי הלב המייצג גחמות, רצון ותאווה, גם אם מדובר בעניין מזיק, אסור ולא מוסרי.
• לא רק לשוט:  עפ"י משל הספינה התכנון הוא פרק הזמן לפני המסע בו קברניט יושב עם מפה ומצפן ומסמן נקודות מפתח בדרך, בזמן שספינה מתחרה יוצאת לדרך. הקברניט שיצא לאחר מכן, מכיר את הדרך הרבה יותר טוב, למד את נקודות הציון ואת השרטונים שמהם יש להיזהר וכאשר יגיע ראשון אל היעד, אל לנו להיות מופתעים שכן הוא תכנן – לא רק שט. באופן דומה, אדם הנמצא במקום לא מוכר חש אפילה ואינו רואה לאן הולך, החכם יבכר לעצור ולחפש ניצוצות אור כדי לדעת לאן נכון ללכת ולפעול כשהעניין יותר נהיר לו. מנגד, הכסיל כך נראה יעדיף לתעות בחושך ללא ידיעת הפרטים והעמקה בעניין. החכם, כמו הקברניט במשל פועל לפי התכלית ולימוד הנושא בעוד הכסיל "זורם" לרוב ללא לימוד והעמקת הידיעה.

כאמור בפסוק זה קהלת מתאר את יתרון החכם על הכסיל: "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" – עיני החכם הולכות בראש, לפני שאר האיברים. החכם פועל באופן רציונלי ואובייקטיבי תוך הכרה בעובדות ולמידת המציאות. הפסוק מבטא הערכה לאדם חכם הרואה את המציאות בעיניים פקוחות, ראייה שאינה חושית בלבד, אלא ראייה שהיא גם פנימית המכוונת אל המשמעות והמהות. מכאן הקשר בין ראייה לחוכמה, לראות פירושו לדעת ולהבין ראייה שכלית שיש בה חשיבה, הערכה נכונה של המצב והבחנה בין טוב לרע. כמנהלים – באלו תחומים אתם נוהגים כחכמים ובאלו אתם מהלכים בחושך?

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***