חירות בעידן טכנולוגי – המר והמתוק 

אומת ההייטק – כינוי מעורר גאווה, המייצג את התעוזה והיצירתיות של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. בעידן בו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ומשפיעה על כל היבט בחיינו, נשאלת השאלה: כיצד ניתן לאזן בין יתרונותיה המבורכים לבין הסיכונים והאתגרים הטמונים בה? שכן, לצד הפוטנציאל להקל על חיינו, הטכנולוגיות גם עלולות לגרום לתחושה של תלות, שעבוד ואף התמכרות. בנוסף, הן עלולות להחליש היבטים אנושיים חיוניים כמו למשל ניווט עצמאי, תקשורת חברתית, רמת ואיכות הקשב וכן את הרצון להתעשר בידע כללי נרחב ומיותר לכאורה.

כבר במאה ה-19, הפילוסוף-כלכלן ג'ון סטיוארט מיל התייחס לחסרונות הקידמה הטכנולוגית. הוא כתב: "המעשים הם ישרים אם הם נוטים להגדיל את האושר, ובלתי ישרים אם הם נוטים ליצור את היפוכו…ספק אם כל ההמצאות המכניות שהומצאו עד היום הקלו את עמל יומו של אדם כלשהו… [המכונות] אפשרו לאוכלוסייה גדלה והולכת לחיות אותם חיים של פרך ושבי, ולמספר גדל של יצרנים ואחרים לעשות הון…". על אף דברים אלה, נראה כי אין דילמה לגבי חיוניותם ונחיצותם של החדשנות, הקידמה והטכנולוגיה, עם זאת נכון גם לתת את הדעת למחיר שלהם ולהשפעתם על החירות האנושית.

על כך בפרשת השבוע, פרשת נח שם נאמר:

"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ח, יא).

רש"י מביא דברי חז"ל במסכת עירובין (דף יח) המסבירים את בחירת היונה בענף זית: "יהיו מזונותיי מרים כזית בידי הקדוש ברוך הוא ולא מתוקים כדבש בידי בשר ודם". עפ"י חז"ל, ענף הזית, שאינו מזונה הרגיל של היונה, מסמל העדפת העצמאות – גם אם כרוכה בקושי, על פני תלות בבני אדם.

בפעם הראשונה, נח שלח את היונה והיא שבה מיד כי לא מצאה "מנוח לכף רגלה". לאחר שבעה ימים שלח אותה שוב והיא שבה לעת ערב ובפיה עלה זית טרי. מעניין לתהות – האם יתכן שהיונה מצאה את העלה צף על פני המים? וכן למה עפ"י עלה הזית הסיק נח "כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"? כאמור, היונה חזרה בערב עם ענף זית שניכר כי זה מקרוב נקטף – שכן המילה "טָרָף" רומזת על לשון תלישה וכן מילון בן יהודה מפרש את המילה "טָרָף" כטרי ורענן.

במדרש רבא מובאים פרשנויות למוצאו של ענף הזית: רבי לוי אומר: שהביאה את הענף מהר המשחה, בהיותו הר גבוה כנראה לא נשטף במבול. ואילו רבי ביבי אומר שערי גן עדן נפתחו ליונה ומשם הביאה הענף. כך או כך, בשני מקומות אלה, היתה ליונה אפשרות להביא ענף גם מעצים אחרים. שכן, הן הר המשחה, הן גן עדן היו ידועים בשפע עצי פרי. אעפי"כ היונה, שמזונה מבוסס לרוב על דגנים, זרעים, אגוזים וירקות, בחרה ענף מעץ הזית צמח מריר וצנוע, שכאמור אינו מזונה הרגיל. לאור כך הסיקו חכמים את מסר היונה בהעדפתה להיות בת חורין תחת חסדי הבורא ולא תלויה בחסדי אדם. שכן, העצמאות גם אם מרה וצנועה, היא מתוקה יותר מכל תלות "מפנקת" באדם.

נראה כי גם בעידן המודרני נכון לבחון האם הטכנולוגיות אכן משרתות את האינטרסים שלנו וכן באיזה אופן הן מטשטשות את תחושת העצמאות האמיתית ומביאות לתלות חדשה שמאתגרת את תחושת החופש. בחירתה של היונה ממחישה כי עצמאות היא ערך רלוונטי בכל תקופה – לארגונים וליחידים. שכן גם כאשר קיימת אופציה לתלות חיצונית אטרקטיבית, כמו למשל זו שהטכנולוגיה מציעה, ישנה חשיבות לבחון את המחיר המר לצד השדרוג המתוק כדרך להשגת חירות אמיתית.