מנכ"ל – מתי בפעם האחרונה דיברת עם העובדים שלך?

 

בארגונים רבים מקיימים מפגשי 'שולחנות עגולים'. מדובר בפגישות סדירות, לרוב של המנכ"ל עם עובדים ממגוון מחלקות ו/או צוותים שאינם בתפקיד ניהולי.  למפגשים אלה שמות שונים כגון: 'על קפה ומאפה', 'קפה מנכ"ל, 'זמן סינרגיה' Power Breakfast', 'שיח ישיר', 'פיצה עם המנכ"ל', 'פק"ל מנכ"ל', 'מועדון ארוחת הבוקר', 'קפה שיח',  'Think & Drink' ועוד. ישנם גם ארגונים המקיימים פורום זה אחת לחודש ואליו מוזמנים כל העובדים ילידי אותו חודש.

מעבר לביסוס השיח והתקשורת בארגון ע"י העברת מסרים ארגוניים באופן דו כיווני (מנכ"ל- עובדים / עובדים – מנכ"ל) בהרכב אינטימי, מטרת מפגשים אלה היא לאפשר למנכ"ל לקבל היזון בלתי אמצעי ובלתי מסונן מהעובדים לגבי מגוון נושאים (תחושות, הצעות ורעיונות) וכן היכרות קרובה יותר עם העובדים.

על כך בפרשת השבוע פרשת חיי שרה, שם נאמר:

"וָאָבֹא הַיּוֹם, אֶל-הָעָיִן; וָאֹמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אִם-יֶשְׁךָ-נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי, אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ" (בראשית כ"ד, מ"ב)

אליעזר מספר את סיפורו המתאר את שליחותו ומפגשו עם רבקה – דבר שידענו מהכתובים עוד קודם.

על כך אומר רבי אחא: "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום, מתורתן של בנים שהרי פרשת אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה".

רבי אחא מנסה ליישב את מה שנראה בעיניו תמוה שכן יש מצוות חשובות בתורה אשר ניתנו רק ברמז בעוד סיפור דברים שנראה כי אינו עיקר התורה, מסופר פעמיים ולא ברור למה.

אם כן נקשה ונשאל, כיצד ניתן להסביר כי שיחה תמימה של עבדי אבות עדיפה מתורה של בנים? במה חשיבותה?

ניתן להשיב על כך בשני אופנים:

1.      ענווה, דיוק ומהימנות –  כל מה שיעשה ויאמר העבד ייוחס לאדונו ואינו מתיימר להיות בעל העניין ולכן כאשר הוא מספר בפשטות את סיפורו, יש בכך לקח לחזק את הענווה אשר עדיפה על ההתפלפלות שלרוב נאמרת כדי לפאר את המתפלפל ולא למטרת לימוד לשמה, על כן עדיפות מידות הענווה, הדיוק והמהימנות על פני ההתחכמות.

2.      תורתן של בנים – נציין שלא נאמר 'תורה' או 'תורת משה' או 'תורת ה" אלא נאמר 'תורתן של בנים', שכן תפקיד הלימוד הוא כפול, האחד, ללמוד את מה שכבר ידוע וחודש על ידי הקודמים לנו והשני, להוסיף ולחדש, כל אדם על פי יכולתו והבנתו.

שיחתן של עבדי אבות אינה מתיימרת לחדש אלא להעביר את הדברים נאמנה וכאשר הדיוק והמהימנות של העובדות נשמרים הרי שהעבד השיג את מטרתו. אך הבנים, אין הם יכולים להסתפק בכך שתורתם תהיה רק אשר למדו, מבלי להיות אבות למשהו.

'אב' = הוגה, יוזם רעיון או מיזם כדוגמת: 'אבי תורת היחסות', 'אבי הפטנט' ועוד, ולכן אם אדם מסתפק רק בידע הקיים שרכש מבלי להביא לפיתוח וחידוש אזי שיחת העבד עדיפה על תורתו.

ואכן אחת הדרכים להגיע לרעיונות חדשים היא להקשיב לעובדים הן ע"י קיום פורום שולחנות עגולים, הן ע"י סיבובי 'מה נשמע'? או בכל דרך אשר מאפשרת תקשורת דו כיוונית. הטיב לתאר זאת מורטון מנדל בסיפרו 'הסוד טמון באנשים': "חשוב להקפיד על פגישות סדירות עם אנשי הדרג השני והשלישי בארגון ולשאול אותם: מה אנחנו בהנהלה הבכירה צריכים לדעת על עבודתכם, על החברה ועל השוק? אלו הזדמנויות יש לדעתכם לחברה? היכן אתם מזהים סכנות וחולשות? אלו שאלות אתם רוצים לשאול אותנו? על אילו רעיונות הייתם רוצים שנחשוב?…. מעבר לכך שההקשבה לדרג זוטר יותר משדר לאנשים שלמנהלים אכפת מהם ומעבודתם, יש כח אדיר בהעלאת רעיונות רבי ערך מאנשים בקו החזית של העסק, שם למידע יש פחות סיכוי לחלחל אל ההנהלה הבכירה. עובדים אלה נתנו משוב שחשף תדיר אתגרים נסתרים או הביא לשיפורים מהירים  וליזמות מעניינות…. "

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".

לינק למאמר 2016, פרשת חיי שרה:  שפה היא לא רק המילים – על תבונה ורגישות