הצל, הדרך, היעד
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***
דמיינו הישג מרשים – פרויקט שהצליח, דירוג שהושג, לקוח אסטרטגי חדש. הארגון חוגג, העובדים אולי אף נהנים מבונוסים נדיבים. אך לעיתים מאחורי ההצלחה מסתתר צל: מידע שהוסתר, החלטה שהתקבלה מתוך אינטרס אישי, אי הקפדה על סעיף חוקי או על קניין רוחני וזכויות יוצרים, עיגול פינות ועוד, המעידים כי ההישג הושג בדרך שאינה מקצועית, ישרה או אתית. הישג כזה אף שנראה
מרשים במבט ראשון, עלול להעיב על הארגון שנים רבות.
לעיתים אנו פוגשים מנהלים הבוחרים בגישה של "המטרה מקדשת את האמצעים" – היתרונות המיידיים גוברים על הנזק שעלול להגרם בדרך להשגת המטרה. אך הישגים שמושגים בדרך זו כאמור עלולים להשאיר צל, לפגוע באנשים, במוניטין, ברווחיות ובכך להקטין את יכולת הארגון לצמוח באופן יציב ולטווח ארוך. הדרך חשובה לא פחות מהיעד עצמו. לכן חשוב להתמקד לא רק בשאלה – מה הושג, אלא גם כיצד הושג.
מנהיגות ערכית פועלת מתוך יושרה ואחריות להשלכות של החלטות ופעולות גם בטווח הארוך. כאמור, הצלחה יציבה, אמון וצמיחה לאורך זמן, נשענים לא רק על היעדים, אלא בעיקר על הדרך שבה מגיעים אליהם.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישלח שם נאמר:
"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (בראשית לב, יב).
על פי הפשט יעקב חשש שעשו יכה האם והבנים יחד ולא יישאר לו זכר. אך הרי ה' הבטיח לו "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח, טו). אם כן מה לו לחשוש? ספורנו מפרש כי אכן יעקב לא חשש לחייו אך חשש על האם והבנים שלא זכו להבטחה. במקביל, המלבי"ם מפרש שיעקב אמנם האמין בהבטחת ה' אבל הוא חש פחד כ"כ גדול מעשו שחשש שזה אולי מוכיח שהוא לא מאמין בלב שלם, לכן אינו ראוי לנס ולכן מבקש במפורש "הַצִּילֵנִי נָא".
ואפשר גם להסביר על ידי הבנת זרעי החשש של יעקב מעשו. יעקב מציין שאברהם הלך באמונה ובלב שלם להקריב את בנו במצוות ה' ולכן היה ראוי להינצל בדרך נס. אך הוא – יעקב נקלע למצב הזה לא בשל ציווי או מעשה טוב אלא בגלל מעשה רמיה, כפי שמתבטא: "כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ" (לפי החסידות), ירא שיזכור חטאו כשהתלבש כעשו והלך לקבל הברכה מהאב באומרו: "אנוכי עשו בכורך" (כז, יט). מכאן נראה שיעקב מבקש "הַצִּילֵנִי" (מלשון צל) שיראתו נובעת מצל מעשיו.
בנוסף, יעקב משתמש בביטוי ממצוות שילוח הקן שגם שם נאמר: "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) מצווה זו אין בה חיסרון כיס, היא מחנכת את האדם לרגישות ולא להתאכזר. יעקב רומז ע"י השימוש בנוסח זה על חששו מנקמה אכזרית – שעשו יכה האם עם הבנים באכזריות ולא משום שיש לו תועלת ורווח מכך.
20 שנה אחרי שקיבל את הברכה בתחבולה, יעקב מבין שהברכה שהדרך בה הושגה עלולה לסכן אותו ואת משפחתו. הפחד שלו מנקמה אכזרית של עשו, יעקב מבקש "הַצִּילֵנִי נָא" – הצלה בשל הצל שנוצר בעקבות מעשיו.
כמו כלים שלובים, הדרך המובילה להישג היא חלק בלתי נפרד מההישג עצמו. מנהיגות ערכית ואחראית בוחרת לא רק מה נכון לארגון אסטרטגית, אלא גם מה נכון ערכית. הישג שמושג בדרך ישרה, מקצועית וערכית יוצרת אמון ויכולת צמיחה לאורך זמן – ללא צל וללא חשש. במציאות כיום, נראה כי לא נדרש לדמיין ארגונים שחגגו הישגים שהושגו על יסודות לא ראויים – ארגונים שחלקם אף שייכים לעבר בעיקר כי לא מספיק הפנימו שההישג אינו עומד בפני עצמו, שכן הדרך היא חלק אינטגרלי ממנו.