בינה נוכרית

 

חברת OPENAI הגדירה את ייעודה – "להבטיח שבינה מלאכותית כללית תועיל לאנושות כולה" – (Our mission is to ensure that artificial general intelligence benefits all of humanity).

יתרונות הבינה המלאכותית ברורים ומבורכים. מהפיכת המידע פותחת אפשרויות חדשות לעולם בכלל ולעולם העסקי בפרט. היא מאפשרת צבירת מידע רב בעלות נמוכה יחסית ותרגומו לנכס בעל ערך כלכלי. ארגונים מתחילים להטמיע כלים אלה מתוך הבנה של תועלות הבינה לטווח ארוך.

עם זאת, השימוש בכלי הבינה המלאכותית מציב אתגר מהותי למנהלים ומקבלי החלטות. בעולם הנשען יותר ויותר על מודולים של מכונה, שאלת האחריות אינה רק טכנית – אלא מוסרית, ונראה כי בשלב זה נותרת לרוב ללא מענה הולם. כך למשל: מי נושא באחריות כשמתקבלת החלטה שגויה המבוססת על אלגוריתם? כיצד ניתן ליהנות מיתרונות שכלים אלה מציעים לצד ניהול סיכונים, רגולציה, אתיקה ואי הוודאות הגלומים בטכנולוגיה זו? 

הטמעה של AI אינה רק נושא טכנולוגי, אלא בעיקר אתגר מנהיגותי. שכן השאלה כבר איננה מה הכלי יודע לעשות, אלא מה אתם מוכנים לאפשר לו לעשות. במיוחד בעידן המאופיין ברמה גבוהה של אי ודאות, חשוב להפעיל לצד הבינה המלאכותית גם בינה אנושית.

על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:

"וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם א-ֱלֹהֵיכֶם מִכָּל-אֵלֶּה: כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם לֹא יֵרָצוּ לָכֶם" (ויקרא כב, כה).

לכאורה, מדוע ישנה חזרה על איסור הקרבת קורבן בעל מום גם בקורבן שמובא על ידי נוכרי? הרי כבר הוזהרנו שקורבן צריך להיות תמים – ללא מום, כפי שנאמר: "וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַה', לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ" (כב, כא).

תשובה לסוגיה זו טמונה בניתוח שני היבטים מעניינים:

1. ניתן לקבל קורבן מנוכרי – אין איסור לקבל מנוכרי נדרים ונדבות למקדש ואף להקריב קורבנותיו, כמו למשל שמשה אמר לפרעה: "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת" (שמות י, כה). יתר על כן, על הנוכרי לא נאסר להקריב בעל מום, כלומר, בניגוד לקורבנות ישראל – המום אינו פוסל את קורבן הנוכרי.ניתן היה לשגות ולחשוב שמותר לאדם מישראל להקריב קורבן בעל מום – כל עוד בעל הקורבן הוא נוכרי. לכן פסוק זה בא להבהיר כאמור, שאין ישראל יכולים להקריב קורבן פסול, גם אם בעל הקורבן נוכרי.
2. ללא מום – הכפילות בפסוק מדגישה כי מדובר בכל סוג של מום: "מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם": הן "מָשְׁחָתָם בָּהֶם" – השחתה ופגיעה בקורבן, הן "מוּם בָּם" – פגם נסתר שלא נראה במראה חיצוני. כאמור, באחריותנו לוודא את איכות הקורבן ולשמור על הסטנדרט המוגדר, גם אם בעליו אינו מחויב לכללים שלנו.

לפי צ'רצ'יל מחיר המנהיגות הוא אחריות. אחריות היא גם לשמור על הסטנדרט הפנימי גם כאשר השותפים מבחוץ אינם מחויבים לו. אחריות לסינון, איכות והתאמה. עיקרון חשוב במיוחד בעידן בו טכנולוגיות חיצוניות, כמו בינה מלאכותית הופכות להיות חלק אינטגרלי בשיגרת הארגון ומנגד, לא "חונכו" לפעול לפי ערכיו. נראה כי לא כל תרומה ראויה להתקבל, ולא כל חידוש טכנולוגי הוא תמים וראוי להיכנס למרחב הארגוני. מצד אחד, מוטלת על ארגונים אחריות וחובה להתקדם ולאפשר שימוש בטכנולוגיות וכלים חדשים (= לקבל את קורבן הנוכרי). מצד שני, מוטלת עליהם גם אחריות וחובה להטמיעה באופן מושכל – להגדיר מדיניות וכללי עבודה, מנגנוני בקרה וביקורת ולנהל סיכונים באופן שיטתי כדי לוודא כי השימוש בטכנולוגיה נעשה באופן הגון, מושכל ואחראי (= ללא מום). מכאן שטרם שילוב  AI בארגון נכון גם לתת מקום לשאלות כגון: מה מקריבים על מזבח הקידמה? איך נוודא שהכלים אינם רק חכמים – אלא גם "תמימים" במובן של מוסריות, כוונה ויושרה? ואולי השאלה העיקרית היא – איך נוכל "לחנך" את "הנוכרי" לפעול לפי הסטנדרטיים האתיים שלנו?