דרוש לוחם: זכר ישראלי, בן 20 ומעלה

מורטון מנדל בסיפרו 'הסוד טמון באנשים' משתף כי במהלך ראיונות עבודה, הוא מחפש באנשים חמישה דברים מרכזיים, בסדר זה: עוצמת-אש אינטלקטואלית, ערכים, להט, מוסר עבודה וניסיון.

הוא מספר: "הרף השכלי הוא גבוה אבל מי שעובר אותו יתקל בדרישה הבאה בחשיבותה: ערכים. בסופו של דבר כל האינטליגנציה בעולם לא תעזור לאדם שנעדר יושרה בסיסית ואינו מגלה אכפתיות כלפי בני אדם אחרים. אני מחפש יושר, הגינות, כבוד, טוב לב, נדיבות והתחשבות".

הן מודעות הדרושים, הן מסמכי קורות החיים מורכבים מדרישות אובייקטיביות הקשורות לפן המקצועי כגון לימודים, הכשרה וניסיון לצד פירוט כישורים אישיים ובינאישיים רצויים כגון: תודעת שירות, יכולת ניתוח והובלת תהליכים, יוזמה, חריצות ומשימתיות, יצירתיות, יכולת חשיבה אינטגרטיבית, דבקות במטרה, חתירה למצוינות, יחסי אנוש מצוינים וכו'.

הרציונל בבסיס גישה זו רואה חשיבות בראייה הוליסטית של האדם מתוך הבנה כי הנתונים האובייקטיבים מציגים רק תמונה חלקית ואינם מעידים על פרמטרים משמעותיים נוספים, שלעיתים חשובים אף יותר, ואשר נותנים ססמוגרף (מה שכתוב וגם מה שלא…) לגבי מגוון מיומנויות – ניהוליות, ארגוניות, אישיות, בינאישיות וחברתיות.

על כך בפרשת השבוע פרשת במדבר שם נאמר:

"שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן" (במדבר א, ב-ג)

מהפסוק עולה כי פרופיל המתפקד כולל: (1) זכר (2) בן עשרים ומעלה (3) כל יוצא צבא ישראל.

הפרשנים נתנו דעתם לגבי פרמטרים אלה, להלן מקצתן:

• רש"י – "יֹצֵא צָבָא" (-לוחם), לא פחות מגיל 20.
• אבן עזרא – "בְּיִשְׂרָאֵל" (ג) להוציא ערב רב שלא נמנו עם לוחמי העם.
• אנשי המוסר (הרבי מגור) – בן עשרים נעשה בר עונשין גם על ידי בית דין של מעלה, שכן המלחמה האמיתית היא המלחמה ביצר המנסה להטות את בר העונשין לחטוא.
• הגר"א – בדרך נס כל מי שבן עשרים ומעלה נמצא כשיר לצבא ולא נמצא ביניהם חלשים.
• רמב"ן – אף על פי שהובטח לבני ישראל "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ" (ויקרא כו, ח) הרי שאין סומכים על הנס ויש להכין צבא שילחם גם בדרך הטבע.
• ואפשר גם להסביר – בני ישראל עומדים לפני כניסה לארץ שהתחייבו להילחם כדי לכובשה ועל כן עליהם להכין צבא לוחם. נראה כי פירוט התנאים לאיתור הלוחמים רומזת לפרופיל הרצוי – שיהיו חזקים וראויים לעמוד בקשיים "בן עשרים לרדוף" (אבות ה כא), אך גם שיהיה רודף את יצרו ובעל רמה מוסרית גבוהה. רק חיילים כאלה החזקים בגופם וברוחם יוכלו לנצח, ואז גם יתקיים הנאמר בויקרא – שמעט יביס הרבה. בנוסף, מכיוון שהעם הנספר הוא גם זה שיורש את הארץ לכן הערב רב לא נמנה  – שאינם בעלי זכות ירושה, מה שגם עלול להשפיע על רמת המוטיבציה שלהם להילחם (="אמילי").

מכאן שכדי לסמוך על אדם יש לוודא שערכיו וחוסנו יובילו את חוכמתו וכישרונו האינטלקטואלי, בדרכים נכונות וישרות. אמנם עפ"י קו"ח קשה לעמוד על טיבו של אדם, אך אחת המטרות של הריאיון היא לנסות לחוש את ערכיו וכישוריו האישיים של האדם המעוניין להצטרף לשורות הארגון. יתירה מכך, על אף שבתהליך הגיוס מתנהל פעמים רבות מעין חישוב 'טרייד אוף' של תכונות – תעדוף תכונות מנדטוריות לתפקיד, לצד תכונות שפחות חיוניות, כאמור ישנן תכונות יסוד שלא קשורות לאופי תפקיד, אלא מהוות חלק מהבסיס של טיב המארג האנושי-ערכי של הארגון כדוגמת "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל".

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***