'בן זקונים' – סטטוס או כישורים?
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***
את מי נכון לקדם: עובד ותיק, נאמן, שמצפה לזה כבר זמן רב, או עובד שפחות ותיק אבל מבריק, יוזם ופועל להביא הישגים מרשימים?
קידום בארגון אינו יכול להתבסס על ותק בלבד. וותק הוא ממד אחד, לרוב משני, בעוד שערך העובד נמדד ביכולתו להשפיע, להוביל, לחדש ובאופן כללי 'להעלות את הרף', כל זאת מתוך מנהיגות ערכית. עובדים שמביאים חשיבה אסטרטגית, כישרון ייחודי, מוטיבציה, אחריות ויושרה – מניעים את הארגון קדימה. כאשר הקידום נשען על מהות ולא על פז"ם בלבד, נוצרת תרבות שמתגמלת מחויבות ומצוינות ומבהירה כי הדלת לקידום פתוחה בפני כל מי שמביא ערך משמעותי לארגון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישב שם נאמר:
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז, ג).
לכאורה המונח "בֶן זְקֻנִים" מתייחס לילד הצעיר במשפחה, לכן לפי הגדרה זו, בנימין היה צריך להיקרא כך, לא יוסף.
ישנם מגוון פירושים לתואר "בֶן זְקֻנִים" חלקם מתמקדים בסטטוס וחלקם במהות וכישורים:
-
סטטוס או נסיבות חיצוניות: רש"י מפרש כי יוסף נולד ליעקב לעת זקנתו, לכן נקרא בן זקונים. רשב"ם מסביר שבני יעקב נולדו זה אחר זה, לאחר לידת יוסף עברו מספר שנים עד שנולד בנימין, כך דבק ביוסף התואר "בן זקונים" שנשאר לו גם לאחר שבנימין נולד.
-
כישורים ותכונות פנימיות (מהות): אונקלוס מציין כי יוסף "בַּר חַכִּים הוּא לֵיהּ" שכן, אין זקן אלא מי שקנה חכמה. החוכמה אם כן היא הסיבה לכינויו "בֶן זְקֻנִים". אונקלוס מוסיף את הדמיון החיצוני של יוסף לאביו שגם מדגיש את ייחודו. במקביל, מפרשים אחרים מציינים כי יוסף היה יפה תואר ויפה מראה (לט, ו) כאמו רחל "יפת תואר ויפת מראה" (כט, יז) מרמז גם על הקשר הרגשי שחש יעקב ליוסף לאור זכרה של רחל. הרמב"ן מוסיף ומדגיש שהכינוי "בֶן זְקֻנִים" אינו קשור לסדר הלידה, אלא מתאר את המנהג לבחור את אחד הבנים הקטנים להיות עם הזקנים ולדאוג לצרכיהם. יעקב בחר ביוסף בשל כישוריו, חכמתו ויופיו להיות עמו ולשרתו, במקום לצאת עם אחיו לרעות את הצאן. חיזוק לכך מתבטא במילה "לוֹ", שכן די היה לומר "בן זקונים", אלא הוספת המילה "לו" מחזקת את ההיבט האישי שייעודי ליעקב, שייחדו לשרתו.
באופן דומה גם בארגונים קיימת הבחנה בין קידום על בסיס סטטוס – ותק / פז"ם, לבין קידום על בסיס מהות וכישורים, קידום המאפשר למקם את האדם הנכון בתפקיד הנכון, גם אם הוא לא ותיק כמו אחרים. החלטות מעין אלה דורשות קריטריונים להערכה, ראייה אסטרטגית והבנה עמוקה של חוזקות והשפעה כדי לא לפספס "כוכבים" – את "היוסף הארגוני" או חמור מכך, להבריח אותו אל המתחרים. כאשר הבחירה לקידום נעשית על בסיס ערך, הארגון בונה תרבות של מצוינות, מחויבות והשפעה. אז את מי נכון לקדם? פשוט, את מי שנותן את הערך המיטבי ביותר – הן לתרבות הארגונית וערכיה, הן ליעדי החברה וחזונה.


