רוצים להישאר רלוונטיים? תשנו הרגלים!
הרובוטים כבר כאן ומחליפים מדי יום משרות נוספות. עפ"י תחזיות, בשנים הקרובות הטכנולוגיה תכלה כשליש מהמשרות הקיימות. אלו משרות בסכנה? אלו משרות חדשות יווצרו ובאיזה קצב? איך הארגון יושפע? כיצד נכון להיערך לשינויים בעולם העבודה? אלו יכולות חשוב לחזק? איך?
מחקרים מצביעים כי הכישורים הבולטים הנדרשים בעולם העבודה החדש כוללים: אינטליגנציה חברתית, ראיית התמונה הגדולה, יכולת הסתגלות מהירה, קבלת החלטות בסביבה מורכבת וקידום רעיונות חדשים. השאלה – איך מתכוננים לעולם העבודה המשתנה?
התשובה: שינוי הרגלים. ההתנהגות שלנו מושתתת על אוסף הרגלים – וטוב שכך. עם זאת, יש להבחין בין הרגלים שמשרתים ומקדמים אותנו, שמומלץ לשמר ולטפח לבין הרגלים מקבעים המפריעים להתפתחות שלנו – הרגלים שרצוי להחליף בהרגלים אחרים, שנכונים לנו יותר. מכאן שכדי להיות מוכנים יותר לעולם העבודה נדרש לאמץ הרגלים נכונים ומדויקים יותר לעת הזו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בחוקותי, שם נאמר:
"וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם, שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו, יח)
מה טעם ההבחנה בין הביטוי "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (המופיע גם בפסוקים כד, ו-כח) לביטוי "שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם" (הנזכר בפסוק כא)? כמו-גם מה מציינת הספרה שבע?
הביטוי "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" מתאר עונש על החטאים, כמו עצירת גשמים אי מתן יבול אדמה ופרי עץ. אף שמדובר בעונש על החטאים שלהם, יתכן ויפרשו את המצב כתופעות טבע הקשורות למשל לאקולוגיה ואקלים ולא כתגובה למעשיהם הלא רצויים. וזהו שנאמר בפסוק: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" (פסוקים: כד, כח) קרי מלשון מקריות.
לעומת זאת, הביטוי "כְּחַטֹּאתֵיכֶם" מדגיש את מידתיות העונש על פי החטאים. רש"י מפרש: 'שבע פורענויות על שבע עבירות האמורות למעלה'. בעל הטורים אף מצא רמז: '"וְאִם עַד אֵלֶּה" סופי תיבות "מדה" שאמדוד לכם מדה כנגד מדה'. מכאן שקיימת הלימה בין התנהגות לא רצויה (=חטא) למידת הענישה – מגיפות וחרב ומחסור כלכלי. לאור רציפות האירועים וחומרת העונשים יהיה קשה לתלות הסיבה בכוח עליון ובממד המקריות, לכן חוזר ללשון "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" – עונשים שהם תוצאה ישירה של התנהגותכם. בשעה שהעם יפנים כי בכוח התנהגותו לשנות המציאות, רק אז "יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֺנָם" (כו, מא).
רשב"ם מוסיף כי הספרה שבע – אינה מציינת מספר כמות אבסולוטי אלא סימבולית לציון ריבוי כמו: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז) // "אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים" (רות ד, טו) // "עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם" (זכריה ג, ט).
עפ"י פיטר דרוקר "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור אותו". העתיד כבר כאן ואין לנו פריבילגיה להתעלם ממנו. ההבנה שהמציאות היא פועל יוצא של ההתנהגות וההרגלים שלנו היא המפתח ליצירת העתיד הרצוי. מנגד, התנהגות לא רצויה ("שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם") החוזרת על עצמה הופכת להרגל, שלרוב מוביל לתקיעות – מונע ההתקדמות למקומות חיוביים לצד מיקוד האנרגיה בהתמודדות תדירה עם עונשים מחמירים בהלימה עם המעשים ("כְּחַטֹּאתֵיכֶם").
עפ"י אטיין דה לה בואסי: "הרגל הוא הסיבה הראשונה לעבדות מרצון". הרגלים קיימים גם בארגונים. בדומה לאנשים, אחד המפתחות לחברה מצליחה טמון בנטישת הרגלים המסיחים את הפוקוס מהעיקר והחשוב, לצד טיפוח ואימוץ הרגלים מתאימים ורצויים המסייעים להישאר רלוונטיים בעולם המשתנה.
