קסמים וניהול סיכונים

סיכונים הם חלק אינטגרלי בכל פרויקט. ניהולם באופן קבוע ושיטתי, במקרים רבים יגדיר את ההבדל בין פרויקט מצליח לכושל.

סיכון הוא ביטוי לחוסר יכולת פוטנציאלית להשיג את מטרות הפרויקט, המוגדרות עפ"י תכולות, לו"ז, תקציב ואיכות, זהו תרחיש שעלול להתממש, שלא לפי התכנון ושטמון בו פוטנציאל לגרימת נזק.

ישנם שני סוגי סיכונים: סיכונים ידועים (Known Unknowns), ואלה שטרם נהירים לנו אך ברור שקיימים (Unknown Unknowns). סיכונים ידועים מומלץ לנהל במתודולוגיית ניהול סיכונים כדי לאתר מבעוד מועד נקודות תורפה וכשלים פוטנציאליים ולנקוט פעולות שיאפשרו למזער את רמת חומרת השפעתם אם יתממשו, או אף להעלימם אם ניתן. עבור סיכונים שטרם ידועים מומלץ לנהל Buffer מושכל ומוגדר הכולל תקציב, כח אדם וזמן.

ניהול סיכונים הוא בהחלט לא עניין בירוקרטי או תהליך אופציונלי, אלא הכרח. מומלץ לכל ארגון השואף להצליח, להגדיר שגרות ניהוליות שיושקעו בניתוח שיטתי של הסיכונים ובהגדרת פעולות מיטיגציה נדרשות כדי למזער מבעוד מועד אתגרים פוטנציאליים העלולים להפריע בדרך להשגת היעדים והמטרות.

על כך בפרשת השבוע, פרשת בלק, שם נאמר:

"וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ, אֶל בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק" (במדבר כב, ז)

זקני מואב וזקני מדין משתפים פעולה אף ששרר ביניהם מצב של מלחמה. עפ"י רש"י (ד) -'וַהֲלֹא מֵעוֹלָם הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה… אֶלָּא מִיִּרְאָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשֹוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם'. הם הולכים יחד אל בלעם ובידם קסמים.

נשאלת השאלה,

מה הם הקסמים שלקחו עמם? ולשם מה מביאים קסמים לקוסם ?

נשיב,

עפ"י רש"י: פירוש א' – הכוונה לכלי קוסם שלא יאמר אין כלי תשמישיי עמי. פירוש ב' מלשון סימן – קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבוא עמנו בפעם הזאת – יש בו ממש. ואם ידחנו – אין בו תועלת. לכן כשאמר להם "לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה" אמרו אין בו תקווה הניחוהו והלכו שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם" (ח), מאחר וזקני מדין לא נשארו, לא נזכרו בפסוק.

אבן עזרא בשם רבי שמואל הנגיד הספרדי מסביר שבלק שלח לו דמי קסמים וגם קוסמים, שלא יוכל לספר תירוצים ולהתחמק שכן אנשי המקצוע מתחומו מבינים עניין.

וניתן גם להסביר, הרי גם בלק היה מכשף וקוסם, אף מוכשר יותר מבלעם (במדבר רבה כ, יא). בלק ידע כי אין בכוחו של בלעם לעשות הרבה שכידוע, עצתו לפרעה בעניין בני ישראל – שלא יתרבו ולא יצאו ממצרים, לא התקיימה. עם זאת, הסיבה שבלק רצה שבלעם יקלל את עם ישראל היתה כי בלעם נתפש בעיני עמו כקוסם גדול ורב השפעה. בלק קיווה שכשהעם שלו שחשש מפני המלחמה עם ישראל ("וַיָּגָר מוֹאָב"), יראה את הקוסם הנתפש בעיניהם כגדול – מקלל את ישראל, ישאבו מכך אומץ ואמונה כי בכוחם לנצחם.

לשם כך בלק מתכונן לכל תרחיש שעלול לעלות באינטרקציה עם בלעם ונותן מענה מבעוד מועד, על מנת לא לאפשר לו להתחמק מהמשימה, כך למשל:

• שלח קוסמים המכירים את רזי המקצוע שלא יוכל לספר להם תירוצים לא רלוונטים.
• שלח קסמים כלי כישוף שלא יאמר 'אין לי כלים'.
• שלח תשלום שלא יאמר בלי תשלום הקסם לא יצלח.

בלק מזהה 3 סיכונים (Known Unknowns) שעלולים להפריע בהשגת המטרה: מקצועיות השליחים, כלים נדרשים ותקציב. ולמעשה מנהל את הפעולות הנדרשות על מנת למזער או למנוע התממשותם של סיכונים אלה.

עפ"י פיטר דרוקר: "יש סיכון שאינך יכול להרשות לעצמך לקחת, ויש סיכון שאינך יכול להרשות לעצמך לא לקחת". ניהול סיכונים מסייע באיתור מוקדם של נקודות תורפה וכשלים פוטנציאליים, הערכתם ונקיטת פעולות מתאימות על מנת למזערם או אף להעלימם. עקרונות ניהול סיכונים כאמצעי להשגת המטרות ואף כיתרון אסטרטגי, נכונות לתקופתו של בלק ואף מקבלים משנה תוקף וחשיבות בימינו..

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***