היו מצה !

 

על פי פרופסור שלום רוזנברג 'ענווה' כוללת שלושה מרכיבים:

א. הערכה עצמית שקולה ונאותה.

ב. סובלנות כלפי האחר, ובמיוחד כלפי מי שעומד במדרגה חברתית ושכלית נמוכה יותר.

ג. מוכנות לוותר על גינוני כבוד והערצה של אחרים^[1].

על כך בפרשת השבוע, פרשת צו, שם נאמר:

"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר-יַקְרִיבוּ לַיהוָה, בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ–עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה, תָּמִיד:  מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר, וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב" (ויקרא ו, יג)

רש"י – על פי מסכת מנחות דף ע"ח "אף ההדיוטות (כהן פשוט) מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה. אבל כהן גדול מקריב מנחה בכל יום שנאמר מנחה תמיד"

נשאלת השאלה,

מה הטעם שעל הכהן הגדול להקריב מנחה בכל יום?

עפ"י חכמי המוסר, בעל מדרגה גבוהה חייב להרגיש כאילו כל יום הוא יומו הראשון בעבודה כמו הכהן ההדיוט שמקריב את המנחה ביום הראשון לכניסתו לעבודה. תחושת ההתחדשות והראשוניות נוסכת התרגשות והתלהבות מהפעולות היומיומיות מחד, ומסייעת בהורדת רמת זחיחות הדעת, הגאווה וההתנשאות, שיכולים להיות מנת חלקו של הכהן הגדול בשל מעמדו, מנגד.

הסבר נוסף של אברבנאל, מונה שתי סיבות למנחת הכהן הגדול:

1. מנחת סולת מקריבים בדרך כלל העניים, ולכן כדי שלא יתביישו בכך שהם מביאים קורבן דל אף הכהן הגדול מקריב כמותם.
2. הכהן הגדול בהקריבו מנחת סולת כאילו הצהיר שהוא כעני ודל לפני אדון כל הארץ.

הפרשנים משלימים זה את זה בפירושם, שכן התחשבות בעניים והתנהגות בענווה שניהם נובעים מאותו מקור של ראיית האחר מתוך הערכה עצמית שקולה ונאותה וויתור על גינוני כבוד והערצה.

בהקשר זה, נציין גם את חג המצות שבפתחנו. שהרי החמץ והמצה מורכבים מאותם חומרי גלם – קמח ומים. ההבדל בניהם הוא בשמרים – בעוד שהחמץ תופח ("מתמלא אוויר"), המצה נשארת בגודלה הטבעי ("צנועה וענווה"). יש בכך כאמור משמעות סמלית. שכן  חג הפסח כמו-גם קורבן התמיד שמקריב הכהן הגדול מלמדים אותנו את ערכה של הענווה, שיכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, ביכולת הכנה להכיר ביכולות שלנו ובעיקר במגבלותינו, להיות פתוחים ללמוד ולהשתפר, להכיר בטוב ולהעריך ולהוקיר את מאמצי האחר גם במצבים מאתגרים ומתסכלים. היו מצה ! אמנם לא תמיד פשוט – אך תמיד משתלם.

[1] שלום רוזנברג, הענווה ופרדוקסיה, אתר הגות יהודית

 

 

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"

(2016)שגרה ושחיקה

 

 

שחיקה היא אחת הבעיות הכואבות בארגונים בכלל, ובארגונים מוטי-שרות בפרט.

עם זאת, מעט ארגונים נוהגים להסתכל על שחיקה כבזבוז של משאב יקר – משאב  האנרגיה האנושית, אשר מעודדת גישה חיובית, חיוניות, יצירתיות ועוד. הסתכלות כזו יש בכוחה  לעצור את תהליך השחיקה ע"י הגדרת משאבים ותשומות ניהוליות וארגוניות למינוף האנרגיה המתכלה להתחדשות. וכתוצאה ליהנות מעובדים מחויבים, יצירתיים, אפקטיביים ושבעי רצון לאורך זמן.

בפרשת השבוע, פרשת צו, נאמר, "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ב)

רש"י מבאר, אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות, אמר רבי שמעון ביותר הכתוב צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס.

קורבן העולה הוא קורבן שקרב פעמיים ביום בבוקר ובין הערביים. בכל פעם כבש בן שנה יחד עם נסך יין, סולת ושמן – והכל נשרף כליל. זו הוצאה כספית יום יומית שאין האדם נהנה ממנה. מדגיש רבי שמעון, במצב כזה שיש בו חסרון כיס ופעולה שגרתית, קיים חשש שהאדם יתרשל וינסה לקצץ, לחסוך ואף לבטל במשך הזמן. ולכן, יש לנקוט בפעילות זירוז – וזהו טעם שימוש בלשון "צו". ציווי והוראה מחייבת תמיד.

באופן דומה, הדלקת המנורה במשכן הייתה פעולה שגרתית שבוצעה כל ערב, לכן גם במקרה זה נקט לשון ציווי – "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָך…לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כ"ז, כ).

באופן טבעי, ההתלהבות והרצון קיימים בשיאם בהתחלה. יחד עם זאת, כאשר שני גורמים של שגרה ועלות חוברים יחד, עולה החשש כי בשם היעילות, הצורך ואולי אף העצלות, תישכח מהות הפעולה וכתוצאה, כאמור יתכן כי יעלה הרצון לביטול הפעולה.

על כן, כאשר עוסקים במשימות חיוניות יש להשקיע משאבים ותשומות להתחדשות ולריענון בכדי להבטיח עשייה אנרגטית והתלהבות בין היתר ע"י שינון מהות וחשיבות הפעילות ותרומתו לארגון, גיוון ויצירתיות, איתגור ומתן כלים מקצועיים, האצלת סמכויות ועוד.

ארגון המשקיע משאבים בהבנת הגורמים לשחיקה ובצמצומם, ירוויח, כאמור עובדים מחויבים, יצירתיים, אפקטיביים ושבעי רצון לאורך זמן.

 

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"