למידה מטעויות כדרך לצמיחה

 

ישנו הריאיון המפורסם בו עיתונאי מבקש ממנכ"ל לספר מהו סוד ההצלחה?

עונה המנכ"ל: 2 מילים – והם – החלטות נכונות.

העיתונאי: ואיך אתה עושה החלטות נכונות?

המנכ"ל: מילה אחת – והיא – ניסיון

העיתונאי: ואיך אתה רוכש את הניסיון?

המנכ"ל: 2 מילים – והם – החלטות שגויות.

ארגונים רבים מצהירים בשבח היצירתיות והיוזמה האישית, מאמינים כי הם חיוניים להתפתחות וצמיחה של הארגון אך בפועל רוב הארגונים אינם מאפשרים זאת. שכן כדי להגיע להישגים חדשים יש צורך בלמידה – בניסוי וטעייה ולארגונים רבים אין סבלנות לטעויות. עם זאת, יש לזכור, כי כל עוד הרכב הארגונים מושתת על אנשים, טעויות הן דבר בלתי נמנע הן חלק מהשגרה האנושית-ארגונית.

כמובן, שאין באמור כאן לעודד ביצוע טעויות במזיד, אך בשעה שהן קורות, מרגיז ככל שיהיה, איך נכון להיערך ולהגיב לכך?

בפרשת השבוע, פרשת ויקרא, "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם"

אזכורים אחרים של חוטאים כתובים בתורה בלשון "אם" או "כי". כך למשל "נֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה" (ויקרא ד',ב) או לחילופין "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם" (ויקרא ד', ג)

אך לגבי נשיא נאמר בלשון "אשר". רש"י מסביר את השינוי הלשוני: "אשרי הדור שהנשיא שלו, נותן לב, להביא כפרה על שגגתו קל וחומר שמתחרט על זדונותיו"

נקודת המוצא, כאמור, כי כל אדם עושה טעויות הן בשוגג והן במזיד. אך הנשיא, בשל פעילותו הרבה ותחומי אחריותו הרחבים, בלתי נמנע שיבוא לידי טעות.

השאלה, כיצד נוהג הנשיא במצב זה? אם מקבל על עצמו את האחריות ומודה בטעות, מוכן לתקן ואף באופן פומבי בכך שמביא קורבן למשכן (או למקדש) מקום שיש בו קהל רב – אז דור שיש לו נשיא כזה, אשריו שהוא נתברך במנהיג ראוי ואחראי.

ולכן, "אם" = יתכן – יש אפשרות אך לא הכרחי שאדם יחטא. "כי " במקרה שיש חטא אך לא מההכרח שיהיה.

אבל "אשר" אצל הנשיא מניח בוודאות כי יחטא ולכן כאשר הוא מודה ומביא קורבן, מתוודה על חטאו בציבור, אזי קיימת סבירות גבוהה שיתקן מעשיו ולא יחזור על טעותו.

אחריות הוא הבסיס לסמכות. יתכן וסמכותו של מנהיג והכח שבידיו מעניקים לו תחושת שכרון ועוצמה כי "מותר לו הכל" ובכלל זה, לנהוג מעל החוק ונגד הנורמה בתחומי חברה, כספים ויחסיו אל הזולת (ולצערנו דוגמאות אקטואליות יש למכביר).

בהקשר זה, במבט מפוכח, בארגונים ישנה ציפייה להצלחה, תמיד "ללכת על בטוח" ולכן לרוב אין מקום לכישלונות. עם זאת, אין חדשנות במקום שבו הכל בטוח. ארגונים לא מספיק כנים לגבי האפשרויות של כישלון ולמידה. כדי ללמוד מהניסיון יש לעודד למידה מטעויות ולחלוק את לקחיהם עם חברי הארגון תוך אימוץ גישה ארגונית המאפשרת חופש לטעות מבלי להיענש . זה נכון לגבי העובדים, המנהלים וגם המנכ"ל כאמור: "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא".

 

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"