'למה' מנהיגותי – סיבה ובעיקר תכלית
*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***
על פי האקדמיה ללשון עברית, מילת השאלה 'למה' משמשת גם לבירור סיבה וגם לבירור תכלית. לדוגמה: למה אני אוכל? סיבה: כי אני רעב; תכלית: כדי לשבוע. הסיבה מתייחסת לעבר – מה שכבר קרה, ואילו התכלית מתמקדת בעתיד – במה שמצפה לנו.
הבנת מיקוד שאלת ה-'למה' – סיבה או תכלית היא מהותית. הבחנה זו מבדילה בין גישה הבוחנת סיבה ישירה – מה גרם לאירוע,
מי או מה עומד מאחוריו ומתמקדת בפתרונות נקודתיים ולעיתים אף בחיפוש אשמים, מבלי לזהות את הפוטנציאל האסטרטגי של האירוע. במקביל, גישה המתמקדת בתכלית ע"י ניתוח של סיבות השורש של האירוע מתוך ראיה רחבה ואלו התאמות נדרשות לאור כך, גישה זו אפשרת לארגון להתאים עצמו למגמות בהווה כדי להתכונן באופן מיטבי לעתיד. אמנם לשתי הגישות בהחלט יש מקום, אך מינון הקצאת המשאבים שונה: כך למשל בישיבת הפקת לקחים נכון למקד עד 20% מהזמן לניתוח הסיבות, ולעסוק בתכלית בשאר הזמן.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמות, שם נאמר:
"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי" (שמות ה, כב).
משה מתייחס למצוקת העם בשל הכבדת השעבוד והגזירות ומעלה שתי שאלות: "לָמָה הֲרֵעֹתָה"? למה המצב נהיה קשה יותר? // ו-"לָמָּה שְׁלַחְתָּנִי?" למה אני נבחר להיות השליח במצוקה זו?
כאמור, על פי ההבחנה בין 2 שימושי מילת השאלה 'למה' – כסיבה וכתכלית, ניתן להסביר כי משה אינו משתמש במילת השאלה כסיבה – כדי להטיל ספק בסיבת השליחות, אלא מבקש להבין את התכלית ולשאול איזו מטרה משרתת ההחמרה במצב העם. גם רש"י בפירושו מתייחס ל-'למה' כשאלה על התכלית: "לָמָה הֲרֵעֹתָה?" ואם תשאל מה אכפת לך? קובל אני על: "לָמָּה שְׁלַחְתָּנִי?" שתביעת הגאולה תחמיר את המצב. כאמור, משה שואל לא על סיבת השליחות, אלא כדי להבין את המטרה הרחבה של ההתרחשות.
ה' משיב למשה שמדובר בשלב הכרחי בדרך לגאולה: החמרת המצוקה נועדה לזרז את גאולת העם וכתוצאה מכך יתגברו הצרות ושנאת העמים תדחק את רגלי ישראל. גם בחירתו של משה כשליח מלווה באתגרים: התנגדות העם, סיכון אישי כמבוקש במצרים והעימות מול פרעה. כל אלה ממחישים שלעיתים כדי להגיע לתוצאה הרצויה – הגאולה – יש לעבור שלבים מורכבים ולא פשוטים, כשם שהכי חשוך לפני עלות שחר יום חדש.
ההבחנה בין סיבה לתכלית היא גם כלי מרכזי בניהול. כשמבינים את ה-'למה' גם כתכלית, ניתן לזהות את המטרות הרחבות ולהתניע פעולות שמגשרות בין אילוצי ההווה לעתיד הרצוי. הבנה זו מאפשרת למנהלים להמיר לחץ ואתגר לכדי הזדמנות ללמידה, פיתוח כישורים ארגוניים, החלטות מושכלת יותר, חיזוק מעורבות הצוות ומיקוד באסטרטגיות ארוכות טווח המסייעות להניע את הארגון בכיוון המיטבי – ובעיקר לפעול מתוך חוסן המבוסס על איים של וודאות בתוך אי הוודאות. לכן, פשוט תשאלו למה? לא רק כדי להבין את הסיבה אלא בעיקר את התכלית.


