זר לא יבין זאת –
המסרים שמעבר למילים
"נחש צפע", "צבע אדום" ו-"שרב כבד" הינן דוגמאות למילות קוד צבאיות ששימשו להעברת מסר שמשמעותו במקרים הנ"ל אות להפעלת אזעקה במקרה של שיגור טילים / רקטות על ישראל. מילת קוד משמשת, לא רק בצבא, להעברת מידע שמשמעותו ידועה רק לצדדים המתקשרים, הן בעלות משמעות רחבה – מעבר למילים הנאמרות והן חלק מהוות אינטגרלי מתרבות – "זר לא יבין זאת".
על כך בפרשת השבוע, פרשת בשלח שם נאמר:
"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג,יט)
יוסף השביע את בני ישראל להעלות עמם את עצמותיו לקבורה בנחלתו שבארץ כנען.
נשאלת השאלה:
איזה טעם ראה יוסף בהוספת המילה "מִזֶּה"?
מה היה חסר לדעתו, להבנת הטקסט אילו נאמר: "וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי אִתְּכֶם" ללא המילה "מִזֶּה"?
נסביר –
בכל מסגרת בה פועלים אנשים, משפחה, צוות וכו', נוצרת שפת קוד הנותנת משמעות למילים מעבר למובנן המילולי. הנ"ל מקבל משנה חשיבות כאשר המילה המופיעה נראית לכאורה מיותרת ונדמה כי הטקסט יכול להתקיים גם בלעדיה וזאת מבלי לפגוע מהות התוכן.
כדי להבין את הוספת המילה "מִזֶּה" בפסוק, נציין את המקרה בו יוסף מחפש את אחיו בשכם ופוגש שם מלאך אשר אומר לו "נָסְעוּ מִזֶּה" (בראשית לז', יז') לפי הפשט פירוש המילים – נסעו מכאן. אך רש"י מפרש: 'הסיעו עצמם מן האחווה'. פירוש זה נובע מכך שהמלאך אינו מחדש ליוסף שאחיו נסעו, שהרי יוסף כבר הבין כי הם אינם בשכם.
אם כן "מִזֶּה"- מתפרש כפירוק האחווה בין האחים. וברמז: ז + ה (5+7=12) – י"ב השבטים.
לכן כאשר יוסף משביע את אחיו להעלות את עצמותיו הוא מוצא הזדמנות לומר להם שלא די בפעולה הפיזית של העלאת העצמות אלא חייבים להחזיר את האחווה שהתפרקה בשכם התיקון של "נָסְעוּ מִזֶּה" יהיה דרך "מִזֶּה אִתְּכֶם".
דוגמא נוספת לכך, אנו מוצאים אצל אברהם אבינו כאשר הלך להקריב את בנו יצחק, אמר לנעריו: "שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה" (בראשית כ"ב, ה) גם כאן, היה מספיק לומר "וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה" מה הטעם להוסיף את המילים "עַד-כֹּה" – אלא אברהם מכוון את דבריו לה' ואומר אם אקריב את יצחק איך תתקיים ההבטחה "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה).
כאמור, לכל חברה ותרבות יש מילות קוד. מילות קוד יכולות לשמש את הדובר לומר דבר שאזכורו במפורש יכול לגרום מבוכה ואי נעימות והזכרתו ברמז מדלג על מוקש המבוכה כדוגמת הפסוק. מילות קוד גם יכולות לשמש כהעברת מסרים סודיים באופן גלוי כמו בתרבות הצבאית. או לחילופין, מילות קוד יכולות גם לרמוז על רמת גיבוש אחווה ותרבות משותפת, כמו למשל בארגונים רבים נוצרת שפה האופיינית להם, הכוללת ראשי תיבות, כינויים, סלנג, תיאורי תפקידים, פתגמים ועוד. ז'רגון אשר אנשים מחוץ לארגון אינם מבינים מאחר והיא משקפת היבטים הייחודיים לארגון.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
