העובד מחפש משמעות
שני חכמים פגשו בכפר נידח עובדים מיוזעים שסחבו סלעים במעלה ההר. היה ברור שהעבודה אינה קלה. החכמים לא הבינו בשביל מה הם עושים את זה, מה המטרה לסחוב סלעים ממקום למקום? פנו אל העובדים ושאלו: "מה אתה עושה?" השיב הראשון: "סוחב אבנים למעלה". השני ענה: "מרוויח אוכל לילדים שלי". והשלישי השיב: "בונה מקדש לאלוהים". ואז הבינו החכמים כי השאלה אינה 'מה אתה עושה', אלא 'בשביל מה'. שכן אותה פעולה יכולה לקבל משמעות שונה ורחבה – טכנית בלבד או אף ייעוד ושליחות.
כוחו של ארגון טמון ביכולתו ליצור משמעות, תחושת ערך ותכלית בעשייה היומיומית. ויקטור פרנקל, אבי שיטת הלוגותרפיה ציטט את ניטשה: "מי שיש לו למה, יוכל לשאת כמעט כל איך". תפקידה של ההנהלה הוא להפוך את החזון הארגוני לאסטרטגיה שמגדירה לא רק מה עושים אלא לשם מה. 'משמעות' אינה ערך "רך", אלא מנוע עסקי-ערכי שמגביר מחויבות, יצירתיות ואנרגיה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ניצבים שם נאמר:
"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (דברים ל, טו).
עפ"י הפרשנים, התשובה טמונה בהבנה כי החיים אינם ניטרליים, הם מקבלים משמעות כאשר ממלאים אותם בעשיית טוב. רש"י: החיים הם תוצאה של עשיית טוב; יונתן בן עוזיאל: הופך את העניין ואומר שהטוב הוא תוצאה של בחירת דרך החיים; וספורנו: מבחין בין חיי שעה לחיי נצח – החיים לעד והטוב הערב בחיי שעה, וכן המוות לעד והצער חיי שעה. נראה כי המטרה אינה לבחור בעשיית טוב כדי "לקבל חיים", אלא לבחור בעשיית טוב כדי לממש את החיים. שכן אדם יכול לומר אעשה טוב כדי שאזכה לחיים וברכה, אם כך היה צריך לומר "את הטוב ואת החיים" אך נאמר "אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב" – בקש חיים כדי לעשות טוב. עשיית הטוב כוללת את כלל המצוות – הן בין אדם למקום, הן בין אדם לחברו: "ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקותיו ומשפטיו". לעשות טוב מזכה בחיים משמעותיים. הבחירה בחיים היא בעצם בחירה במימוש שליחות, ביצירת משמעות, תוכן וערך.
כך גם בארגון: חזון מגדיר את 'החיים' – עצם קיומו של הארגון. אסטרטגיה מתרגמת אותו 'לעשיית טוב', והתרבות הארגונית מחברת בין השניים והופכת אותם לחוויה יומיומית. כך שללא חזון – אין כיוון. ללא אסטרטגיה – אין מימוש. אך ללא משמעות – אין נשמה.
חברת הרכב אלפא רומיאו השכילה להבין זאת עם הסלוגן: 'זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי'.
תפקיד הנהלה הוא להפוך את חיי הארגון לחיים של משמעות עבור כלל בעלי העניין – עובדים, לקוחות, שותפים וקהילה. להסביר לא רק מה לעשות, אלא גם למה, ומתוך כך להצמיח תרבות של מחויבות, יצירתיות ועשיית טוב. האתגר הניהולי, אם כן, ליצוק למשימות היומיומיות, חזון של משמעות, כך שכל עובד יחוש שהוא לא רק 'סוחב אבנים' – הוא בונה מקדש!