יצירתיות וחדשנות ברמת הפרט
למול
איכות ואחדות הביצוע ברמת הארגון
ארגונים רבים מתמודדים עם הצורך לגשר בין טיפוח היצירתיות, החדשנות והחשיבה ללא קופסא בקרב העובדים, לבין הפקת תוצרים ברמה איכותית ובלתי מתפשרת אשר נותנים מענה מדויק לדרישות הלקוח ולתקנים בהם נדרש המוצר לעמוד.
לכאורה טמונה כאן סתירה מובנית, מאחר ועמידה מדויקת בדרישות הלקוח והתקנים מגבילה את ביטוי היצירתיות של העובד ולמעשה הוא נדרש להתאים את עבודתו לתקנים ולדרישות.
בהקשר זה, בפרשת השבוע, פרשת ויקהל, נאמר בציווי על השבת: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם; אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם" (לה', א').
מנגד, בהמשך, בציווי על המשכן נאמר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר" (לה', ד).
במצוות השבת נאמר "אלה הדברים" בלשון רבים ובמצוות המשכן נאמר "זה הדבר" בלשון יחיד.
מה הטעם לכך?
יתרה מכך, נראה כי לפי אופי הציווי היה צריך להיאמר להיפך –
שכן מצוות המשכן טומנת בחובה מגוון פרטים של כלים, חומרים, מידות ועבודה רבה ולכן מן הראוי היה לנקוט בה לשון רבים. מנגד, שבת, זו מצווה אחת אשר אמנם כוללת פרטים רבים אך עדיין ניתן היה להשתמש בהקשרה בלשון יחיד.
ההסבר לכך טמון בהבנת המהות של כל אחת מהמצוות.
רמת ההקפדה על מצוות שמירת שבת משתנה בין אנשים. שכן מעבר לדרישות המצווה, ישנן רמות שונות של הקפדה שאדם מגדיר לעצמו. יש אנשים שינהגו חומרות ודקדוקים אשר יביעו ביטוי שונה לאופי ולקדושת השבת.
אך במשכן, אין מקום לפירוש והקפדה אישית, הביצוע חייב להיות מתואם ומכוון על ידי כל העם כדי שיצא הדבר מתוקן וראוי מתחת ידם. לא יכול להיות משכן אשר כל אחד יביא את דעתו לידי ביטוי בהקשר של חומרים, צבעים וצורה. על כן חייבים כולם להתאחד ולראות את המטרה המשותפת אל מול עיניהם ולכוון פעולתם יחד.
באופן סמלי, ניתן להסתכל על מיקום החושים של האדם כחלק מהסבר זה:
בעוד שבראש נמצאים חושי הראייה, השמיעה, הריח והטעם – ארבעה חושים סובייקטיביים המבדילים בין אדם לאדם, חוש המישוש — הביצוע והעשייה נמצא בידיים – חוש בודד.
שכן, אפשר שיהיו דעות, רצונות, טעמים ודרכי הסתכלות שונים אך ברמת הביצוע חייבת להיות אחדות. לכן בשבת – "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" – יש מקום לריבוי דעות והבעת יצירתיות ובמשכן כשהפוקוס ברמת הביצוע נאמר "זֶה הַדָּבָר".
אנו חיים בעידן בו החדשנות חיונית להישרדות הארגונית. במקומות בהם קיימת מגבלה להביע יצירתיות בשל התחייבות לעמידה בדרישות התוצר הסופי, בהחלט יש מקום להביע חדשנות ויצירתיות בדרך ובתהליך להשגת התפוקה הרצויה. כך למשל ניתן לשלב פתרונות יצירתיים לבעיות עסקיות כגון: דרכים לקיצור Time To Market, תהליכים לצמצום עלויות התפעול הגבוהות, ייעול תהליכים ושיפור ביצועים.
שכן, החשיבה היצירתית והחדשנות יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים ואופנים (כמו השבת) וזאת מבלי לפגוע במושלמות התוצר הסופי (המשכן). ואף להיפך — גישה משולבת זו – תתרום לכך!
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"