אין חכם כבעל ניסיון זמיש
הפתגם 'אין חכם כבעל ניסיון', מבטא תפיסת הערכה שרוחשים כלפי המנוסה – לרוב מימד הזמן כמשקף את היקף הידע שאדם צבר. כך למשל פעמים נמצא כי המילה 'זקן' = בעל ניסיון, מופיעה כמילה נרדפת לחכם.
אין ספק כי הניסיון הוא חיוני וקריטי בכל ממדי ההתפתחות האנושית – האישית, המשפחתית המקצועית, הלימודית, הטכנולוגית וכו'. הניסיון מהווה נדבך חשוב להתמודדות עם המציאות היומיומית ועם אתגרים העולים חדשות לבקרים, ומאפשר לנו לא להמציא את הגלגל כל פעם מחדש – אלא לשדרג ולהשביח את הקיים. כך למשל על הרציונל הזה מתבסס תהליך הפקת לקחים בארגונים, אשר במהותו פיתוח ידע והבנה חדשים על בסיס ניסיון העבר כדי להבטיח הישנות / אי הישנות של מקרה דומה גם בעתיד – להיות חכמים מהניסיון.
אך האם בעידן החדש, המאופיין במציאות דינמית המשתנה תדיר, ניסיון העבר הוא מספיק עשיר או/ו רלוונטי כדי לסייע להתמודד עם אתגרי ההווה מחד ולהשאר רלוונטיים מנגד?
על כך בפרשת השבוע פרשת ויגש שם נאמר:
"וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ. "(בראשית מ"ה, כ"ג).
נשאלת השאלה,
למה הכוונה בביטוי "מִטּוּב מִצְרָיִם"?
רש"י בפירושו מביא שתי דעות לביאור הביטוי:
- עפ"י מסכת מגילה (ט"ז): 'שלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו'
- עפ"י מדרש אגדה: 'גריסים של פול' – בנוסף לחמורים ואתונות, שלח יוסף לאביו מיני מאכלים ומזון.
נתמקד בפירוש הראשון ממסכת מגילה, ונשאל שאלה נוספת – יין ישן נחשב משקה משובח, מדוע מדגיש הפירוש שדווקא הזקנים נהנים ממנו, הרי גם מי שאינו בא בימים יכול ליהנות מיין משובח?
נסביר,
נראה שבאמצעות הפירוש יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו ניתן להבין את המסר שיוסף מבקש להעביר לאביו ובעיקר להרגיעו שלא יחשוש למצבו הרוחני. שכן, מצרים הייתה ידועה כמקום של מוסר רופף. מכאן גם באה האזהרה לבני ישראל בכניסתם לארץ: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא י"ח, ג'). יוסף חשש, כי מעמדו כשליט במצרים, יעלה בלב אביו צער ודאגה שבנו סיגל התנהגויות מקומיות. על כן שולח לו יין – הידוע כמשתבח עם התיישנותו.
עם זאת, כדי להפיק את המיטב מיין ישן נדרשים שני תנאים מצטברים: (א) שהוכן כראוי בהיבט חומרי הגלם והתהליך ו-(ב) שנשמר בתנאים טובים – כגון אריזה ואיטום, טמפרטורה ולחות. כך שהמסר אותו מעביר יוסף לאביו ש-'דעתו תהיה נוחה הימנו':
- נוחה מלשון נחת – כמחמאה על החינוך שקיבל מאביו יעקב (באנלוגיה לתנאי א' לעיל).
- נוחה = שלא ידאג – להסיר צער וחשש מלב אביו, שיוסף כמו היין – לא רק שהשתמר ולא התקלקל אלא אף השתבח ועדיין עומד ברמתו המוסרית והערכית כפי שלימדו אביו (באנלוגיה לתנאי ב' לעיל).
יתרה מזאת, יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, ניתן גם לפרש כדוגמא שיוסף נותן לאביו כדי להמחיש את האופן שבו עומד ברמתו המוסרית והערכית, בכך שמתייחס באופן מכובד לזקנים (שלא כמו הנטייה של רבים…) ובאמצעות מסר זה יוסף מדגים לאביו, שהוא מכבד את הזקנים כפי שהיה עמו בנערותו, מתוך הכרה של יוסף כי קיימת השתבחות עם הגיל ולזקנים יש גם מגוון יתרונות ומעלות.
אם כן נסכם, יין – כמשל לכך שיוסף שמר על רמה מוסרית וערכית ואף השתבח ו-'דעת זקנים תהיה נוחה הימנו' ניתן לייחס הן לדעתו של יעקב שתהיה נוחה כלפי יוסף והן לדעתו של יוסף כלפי המבוגרים – שמכבדם כפי שעשה עם אביו בנעוריו.
אמנם שנות ניסיון באנלוגיה ליין ישן, עם זאת, בניגוד לעבר שניסיון חיים הספיק ואף הקנה מעמד של חכם השבט, בעידן החדש המאופיין במציאות דינמית המשתנה תדיר, ניסיון העבר בלבד לא תמיד מספיק או רלוונטי, לסייע להתמודד עם אתגרי ההווה מחד ולהשאר רלוונטיים מנגד. את הניסיון יש להמשיך ולהעשיר תדיר הן בידע, הן בכלים והן במיומנויות המתאימות לעולם החדש והדינמי, כך למשל מומלץ להוסיף לארסנל הניסיון גם מיומנות של זמישות ( – Agility זמינות וגמישות): יכולת להגיב במהירות לשינויים כי: "לא החזק שורד, אלא הזן המשתנה" (דרווין, מתוך תורת המינים). שכן אנו נדרשים לעיתים לצאת מהאוטומט שניסיון העבר לכאורה מכתיב לנו, ויותר מכך, עלינו לפעמים גם לדעת לשכוח חלק מהדברים שאנחנו יודעים. שכן אם לא נהיה זמישים – לא נהיה…. ומכאן נסכם כי 'אין חכם כבעל ניסיון זמיש'.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".
מאמר 2018, ויגש: שם אני – מצפן מכויל
מאמר 2017, ויגש: בשתי מילים – שלושה עקרונות מנחים לניהול משברים
מאמר 2016, ויגש: אחריות – זו לא מילה גסה